בבא מציעא דף פ

דף פ עמוד א
* השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה (=מקום קל יותר לחרישה), אם נשבר הקנקן (=יתד המחרישה) - פטור
* המוכר פרה לחבירו ואמר לו "פרה זו נגחנית היא נשכנית היא בעטנית היא רבצנית היא", והיה בה רק מום אחד מהמומים שהזכיר, אך הזכיר מום זה בין כל שאר המומים שמנה לו - הרי זה מקח טעות.
* לדעת אביי נפח המשא קשה לבהמה כמשקל המשא, ורבא חולק.

דף פ עמוד ב
* אם הוסיף חלק אחד משלושים מהמשא שרגיל לשאת - חייב.
* במשנה מובא שהאומן המקבל חפץ לתקן בביתו בקבלנות דינו כשומר שכר, ובברייתא נחלקו התנאים אם דין שוכר הוא כדין שומר חינם או כשומר שכר (והגמרא מבררת אם גם הסובר שדינו של שוכר כשומר חינם מסכים לדין המשנה).