דף סד עמוד א
* הגוזל את חברו ולאחר זמן כשקנה ממנו מקח ונתן לו כסף הוסיף עליהם את דמי הגזילה והבליע אותם בחשבון (שהיה מתבייש לומר לו "הרי גזילתך") - יצא ידי השבה.
* אדם שנתן מעות לבעל גינה בתמורה לדלועים קטנים שבגינתו אך אמר לו בעל הגינה שייתן לו לאחר זמן בעד מעותיו דלועים גדולים וכעת אין לו דלועים גדולים אלא שהקטנים יגדלו לאחר זמן - יש שתי לישנות בגמרא אם מותר.
* מותר לו לאדם לומר לחברו: הילך ארבעה זוזים עבור חבית יין, ואם תחמיץ הרי היא ברשותך ואחריותך עליה, ואם תתייקר או תוזל הרי היא ברשותי, שאני מקבל עלי את אחריות ההפסד אם יוזל המחיר.
דף סד עמוד ב
* המלווה כסף לחברו (ולא קצץ לו הלווה שידור בחצירו תמורת ההלוואה) - נחלקו שתי לישנות בגמרא אם אסור למלווה לדור בחצר הלווה בחינם מפני שנראה כריבית.
* התופס בכוח את עבדו של חברו (שאינו בעל חובו) והכריחו לעשות עבורו מלאכה - פטור מלשלם לבעל העבד, כי נוח לבעליו שיעשה העבד מלאכה כדי שלא יתרגל להיות עצלן.