בבא מציעא דף מד

דף מד עמוד א
* "על כל דבר פשע" - בית שמאי לומדים מפסוק זה שהחושב לשלוח יד בפקדון, חייב, אך בית הלל (החולקים) סוברים שמפסוק זה לומדים שאם אמר לעבדו/לשלוחו לשלוח יד וכן עשה, חייב.
* פרק רביעי ("הזהב") מתחיל בעמוד זה.
* מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדבורו.

דף מד עמוד ב
* רב אשי סובר שמסתבר כפי שסבר רבי בילדותו (ולא כפי שסבר בזקנותו) שזהב נחשב ל"מטבע" והכסף נחשב ל"פירות" (במקרה בו 2 אנשים קונים זה מזה כסף תמורת זהב).
* הגמרא ניסתה לדייק שגם ר' חייא סובר שבמקרה הנ"ל זהב נחשב ל"מטבע" אך דחתה דיוק זה.
* רבא הביא תנא שסובר שבמקרה הנ"ל זהב נחשב ל"מטבע".
* מי שיש לו סלעין כסף מעשר שני לא יחליפם בדינר זהב להקל המשוי מעליו לדעת ב"ש, אך ב"ה מתירים, ונחלקו רבי יוחנן וריש לקיש אם גם בפירות מעשר שני אוסרים ב"ש להחליף בדינר זהב.