דף לא עמוד א
* לדעת רבא: חייב אדם להציל אף את קרקע חברו שלא תינזק (ולא רק ממון/מטלטלים של חברו).
* הגמרא מביאה שני תירוצים ליישב את הסתירה בין הרישא לסיפא שבמשנה (שבעמוד הקודם).
* מהמילה "השב" לומדים שחייב להחזיר את האבידה אפילו מאה פעם (אם החזירה וברחה החזירה וברחה).
* הכל (=גנב וגזלן וארבעה סוגי השומרים המשיבים חפץ לבעלים) צריכים דעת בעלים (=צריכים להודיע לבעל החפץ שהחזירו לו את החפץ), חוץ מהשבת אבידה.
דף לא עמוד ב
* הגמרא דורשת את כפל המילים הבאות: "מות יומת","הכה תכה", "השב תשיב", "חבל תחבול", "פתח תפתח", "נתן תתן", הענק תעניק", "העבט תעביטנו" (ובסוף העמוד הקודם: "השב תשיבם", "שלח תשלח", "הוכח תוכיח", "עזוב תעזוב", "הקם תקים").
* יש תנאים הסוברים ש"דברה תורה כלשון בני אדם" ואינם דורשים דרשה מכפילות המילים.