דף כט עמוד א
* דינו של שומר אבידה - לדעת רבה: כשומר חינם, לדעת רב יוסף: כשומר שכר.
* במשנה (בעמוד הקודם) נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא במקרה שמצא אבידה "שאינו עושה ואוכל" ומכרה, אם רשאי המוצא להשתמש בכסף ואם חייב באחריותן - והגמרא מבארת כיצד רב יוסף יבאר את מחלוקתם כדי שלא יהיה קשה על שיטתו.
דף כט עמוד ב
* הלכה כרבי טרפון (שבמקרה שמצא אבידה "שאינו עושה ואוכל" ומכרה - רשאי המוצא להשתמש בכסף).
* מי שמצא חפץ, או שאל מחבירו חפץ, או הפקידו אצלו חפץ - במשנה ובגמרא מבואר באיזה אופן ינהג כדי לשמור עליהם שלא יתקלקלו.
* אין השואל רשאי להשאיל (מה ששאל) ואין השוכר רשאי להשכיר (מה ששכר), ואף אם שאל ספר תורה מחבירו אינו רשאי להשאילו (למרות שנוח לו לאדם שיעשו מצוה בממונו).
* שתיית מים פושרים מזיקה לגוף - כשהוחמו בכלי מתכת ולא רתחו כל צרכם ולא נתן בהם עשבים/תבלין שרגילים לתת במשקה.