דף טו עמוד א
* הקונה שדה מגזלן, ובא הנגזל ונטל את הקרקע עם הפירות, וחזר קונה השדה לגבות את דמי מקחו מידי המוכר - לדעת שמואל: אינו יכול לתבוע מהמוכר את דמי השבח שגבה ממנו הנגזל (למעט המקרים הבאים: ללישנא קמא - אם יש למוכר קרקע אחרת ובה פורע את התשלום ואינו מחזיר ללוקח מעות, ללישנא בתרא - אם בשעת המכר התחייב המוכר בקנין ללוקח שיתן לו את השבח).
* לדעת שמואל: בעל חוב הבא לגבות את חובו מקרקעות שמכר הלווה לאחרים - גובה אף את השבח שהשביח הלוקח בקרקע.
דף טו עמוד ב
* הכיר הלוקח בקרקע שנמכרה לו שאינה של המוכר אלא שהיא גזולה בידו ובכל זאת קנאה ממנו ושילם בעבורה ואח"כ הגיע הנגזל והוציא ממנו את הקרקע - לדעת רב: רשאי הלוקח לגבות מהמוכר את המעות (כי כוונתו היתה להפקיד אצלו את מעותיו), ולדעת שמואל: לא רשאי (כי כוונתו היתה לתת לו את המעות במתנה).
* רבא מכריע להלכה ש"אחריות טעות סופר" בין בהלוואה ובין במקח וממכר.
* גזלן שמכר שדה שגזל ואח"כ קנה את הקרקע מן הנגזל - השדה תישאר בידי הקונה (כי קנה זאת מהנגזל בכדי שתישאר השדה בידי הקונה).