בבא מציעא דף ד

דף ד עמוד א
* עד אחד אינו בתורת הזמה.
* הכופר במלוה - כשר לעדות, הכופר בפקדון - פסול לעדות.
* האומר לחבירו: "מנה לי בידך", והלה אומר: "אין לך בידי אלא נ' זוז והילך (=והא לך אותם)" - לדעת רבי חייא חייב להישבע, ולדעת רב ששת פטור.

דף ד עמוד ב
* שטר שכתוב בו שפלוני לוה מפלוני סלעים, ולא כתוב כמה סלעים, והמלוה אומר שההלואה היתה 5 סלעים והלוה אומר שלא היו אלא 3 סלעים - לדעת רבי שמעון בן אלעזר ישבע הלוה שבועת מודה במקצת, ולדעת רבי עקיבא לא ישבע.
* אין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות, וכן הודאה בשעבוד קרקעות אינה יכולה להביא לידי שבועה.