בבא קמא דף קיא

דף קיא עמוד א
* "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו" - טוב יותר לשבת שני גופים, כלומר עם כל בעל שהוא, מאשר לשבת לבד כאלמנה, ללא בעל.
* הגמרא מביאה את המקור לכך שהשבת גזל הגר לכהנים צריכה להיות לפני הקרבת האשם.
* הברייתא מביאה את המקור לכך שהגוזל את הגר אין תשלום החומש מעכב את כפרתו.

דף קיא עמוד ב
* פרק עשירי (המתחיל בעמוד זה) עוסק בבירור דין היורש והקונה מן הגזלן, וכן בחיוב השבת הגזילה ואופן ההשבה.
* לדעת רב חסדא מי שגזל דבר מאכל מחבירו ועדיין לא התייאשו הבעלים מלקבלו בחזרה, ובא אדם אחר ואכלו ממנו - יכול הנגזל לגבות ממי שירצה מבין שניהם.
* האמוראים נחלקו אם "רשות יורש כרשות לוקח" (ונחשבת לשינוי רשות לענין גזילה).