בבא קמא דף צ

דף צ עמוד א
* המוכר עבדו כנעני לאחר ופסק עמו שישמשנו העבד במשך 30 יום מיום המכירה - 4 תנאים נחלקו מי נקרא 'רבו' באותן 30 יום לגבי דין "יום או יומים" (רבו ראשון או שני או שניהם או אף אחד מהם).
* מי שחציו עבד כנעני וחציו בן חורין, וכן עבד של 2 שותפים - לא יוצא עבד זה לחירות בנטילת שן או עין או שאר ראשי אברים שאינן חוזרין לאחר שנטלום.

דף צ עמוד ב
* לדעת רבי עקיבא: אין עד נעשה דיין (ולכן לדעתו סנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש לא יכולים לדון אותו).
* לדעת שמעון התימני: בכל דבר המזיק, חייב רק אם ראוי הוא להביאו לבית דין כדי שיוכלו הדיינים לאומדו לאחר ראיית העדים אם ראוי הוא הדבר המזיק להזיק נזק זה או לא, אך לדעת רבי עקיבא אין צריך לאמוד את הדבר המזיק בבית דין אלא סומכים על העדים.