בבא קמא דף פט

דף פט עמוד א
* האשה שמכרה את כתובתה ב'טובת הנאה' (שמכרה את הזכות לגבות את כתובתה אם תתאלמן או תתגרש) - דמי המכירה שייכים לאשה (ואף אין היא מחוייבת לקנות בהם קרקע ולהעניק את הפירות לבעלה).
* 2 הנסיונות לסייע (מברייתא וממשנתנו) לתקנת אושא (שתיקנו שהאשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות) - נדחו.
* לדעת רבי מאיר אסור לו לאדם שישהא את אשתו אפילו שעה אחת בלא כתובה, כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה.

דף פט עמוד ב
* אשה שחבלה בבעלה - לא הפסידה כתובתה (לדעת רבי מאיר).
* עבד כנעני שהכניסה אשה לבעלה ב'נכסי מלוג': אם האיש הפיל את השן שלו או סימא את העין שלו - לא יוצא העבד לחירות, אך אם האשה עשתה זאת - נחלקו הברייתות אם יוצא לחירות (והגמרא מעלה כמה אפשרויות לביאור טעם המחלוקת).