בבא קמא דף עו

דף עו עמוד א
* מהמשנה (בדף עד עמוד ב) עולה שמי שגנב והקדיש לא מתחייב תשלומי 4 ו-5 כדין מי שגנב ומכר - והגמרא מציעה 3 אפשרויות לבאר את טעם הדבר (ורק האפשרות השלישית נשארת למסקנה).
* הגונב הקדש מבית בעלים - פטור מתשלומי כפל ומתשלומי 4 ו-5 לדעת חכמים, ולדעת רבי שמעון חייב אם אלו קדשים שחייב באחריותן.

דף עו עמוד ב
* לשיטת רבי שמעון "כל העומד לזרוק - כזרוק דמי, וכל העומד לפדות - כפדוי דמי".
* לדעת רבי שמעון איסורי הנאה לא מטמאין טומאת אוכלין (אבל אם היתה לה שעת היתר הנאה משנשחטה - ירדה עליה דין קבלת טומאה, ואפילו נאסרה לאחר מכן, מקבלת טומאה).