בבא קמא דף עה

דף עה עמוד א
* מודה בקנס ואח"כ באו עדים - לדעת רב פטור, ולדעת שמואל חייב.
* לדעת רב: רבי אלעזר בר' שמעון סובר שמי שמודה בקנס משום שחשש מהעדים, שראה אותם מתקרבים לבית דין להעיד עליו, והקדים להודות ולהיפטר - חייב.
* רב המנונא סובר שלדעת רב המודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור, זה רק אם בהודאתו מחייב את עצמו בתשלום מסויים (וכך גם סובר רבי יוחנן).

דף עה עמוד ב
* רב אשי ניסה להוכיח מברייתא כשיטת רב המנונא, אך הגמרא דחתה זאת.
* הגמרא דחתה את האפשרות שדברי רב המנונא (ורבי יוחנן) הם למעשה מחלוקת תנאים.
* עדות שאי אתה יכול להזימה (שהעדים לא ציינו באיזה יום ושעה התרחש האירוע) - לא נחשבת לעדות.