בבא קמא דף עב

דף עב עמוד א
* האמוראים נחלקו אם "ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף" (=על כל חלק וחלק מהשחיטה יש עליו שם שחיטה) או לא (=אין שם שחיטה על מעשה השחיטה אלא בסופה בגמר השחיטה) - ולא ניתן להוכיח מהמשנה (בדף ע עמוד א) כאחת הדעות.
* רב אשי סובר שהגנב מתחייב בתשלומי ארבעה וחמשה על טביחה רק לאחר שחיטה שלימה (ולא די בתחילת שחיטה).

דף עב עמוד ב
* לא ניתן להוכיח מדברי רבי יוחנן אם סובר שחולין שנשחטו בעזרה נאסרים בהנאה מהתורה או רק מדרבנן (כפי שרב חביבי מחוזנאה ניסה להוכיח).
* עד זומם - לדעת אביי נפסל למפרע משעת עדותו (וכל עדות שהעיד מאז ואילך פסולה), ולדעת רבא מכאן ולהבא (משעת הזמתו) הוא נפסל (ויש 2 לישנות אם רבא סובר בעיקר הדין כאביי).