בבא קמא דף לא

דף לא עמוד א
* המשנה עוסקת באדם הניזוק על ידי שנתקל בגופו של חבירו (לעומת המשניות הקודמות בפרק שעסקו בדיני אדם הניזוק על ידי שנתקל בממון חבירו).
* לדעת רבי יוחנן אם נפל ולא היה לו שהות כדי לעמוד, ונתקל בו מישהו וניזוק - פטור מתשלום הנזק, ואין לחייבו על שלא הזהיר את ההולך אחריו שלא יתקל בו, כיון שטרוד הוא בנפילתו, אך רב נחמן בר יצחק חולק ומחייב כיון שסובר שהיה יכול להזהירו.

דף לא עמוד ב
* למסקנה, רבא סובר שהראשון שנתקל ונפל חייב על נזקים שנעשו על ידי גופו או ממונו לאדם שני, והשני שנתקל בו חייב על נזקים שנעשו על ידי גופו לאדם שלישי אך לא על נזקים שנעשו על ידי ממונו.
* היו מהלכים זה אחר זה ופגעו זה בזה - במשנה נאמר שחובת שמירת המרחק היא על ההולך שני ולא על הראשון.