בבא קמא דף כו

דף כו עמוד א
* למסקנת הגמרא, 'רגל' שדרסה כדרכה בחצר הניזק והרגה חייבת בתשלומי כופר (כמו 'קרן').
* אדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד בין ער בין ישן.
* סימא את עין חברו בשוגג - חייב רק בתשלומי נזק, אך לא בתשלומי צער ריפוי שבת ובושת (שעליהם מתחייב רק במזיד או בקרוב למזיד).

דף כו עמוד ב
* רבה מביא 3 דוגמאות למקרים בהם הזיק בשוגג, ולכן חייב רק על תשלומי הנזק ופטור מתשלומי צער ריפוי שבת ובושת (וכן מפרט את הדינים במקרים אלו לגבי שבת גלות ועבד).
* זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל תוך כדי נפילתו - פטור (מכיון שהכלי כבר נחשב למעשה לשבור).
* זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו בזמן הזריקה כרים או כסתות ובא אחר וסלקן ומחמת כן נשברו הכלים - פטור (כי זה גרמא).