דף יד עמוד א
* הגמרא ממשיכה לעסוק ולבאר את דעת אבימי ורבי אלעזר (שבסוף העמוד הקודם).
* לדעת הברייתא של רב יוסף (למסקנת הגמרא): חצר המיועדת להכנסת פירות אך לא לשוורים - והכניס אחד השותפים את שורו לחצר והזיקה לפירות שותפו ב'שן' או 'רגל', חייב.
* ברישא של הברייתא (השנייה בעמוד זה) מובאת דעתו של רבי שמעון בן אלעזר הסובר כרבי טרפון שבהיזק של קרן תמה בחצר הניזק משלמים נזק שלם, ונחלקו האמוראים כיצד לבאר את הסיפא של הברייתא ממנה משתמע כדעת חכמים החולקים על רבי טרפון.
דף יד עמוד ב
* יתומים המשלמים את נזקי אביהם - בית דין גובים מהם רק מקרקעות שירשו מאביהם ולא ממטלטלים, אך אם הניזק תפס מטלטלים מהמזיק בעודו בחיים ואחר כך מת - גובים מהמטלטלים שתפס.
* בית דין מומחים דנים דיני קנסות ולא בית דין הדיוטות.