דף יג עמוד א
* נחלקו התנאים בברייתא מה בא הפסוק "ומעלה מעל בה'" לרבות. (והגמרא עוסקת בביאור הברייתא).
* לדעת רבא: כוונת המשנה (בדף ט ע"ב) שחייבים על היזק 'נכסים שאין בהם מעילה' - היינו 'נכסים שאין בהם דין מעילה' (='נכסי הדיוט') (וממילא המשנה היא כדעת חכמים, ולא כפי שהעמידה הגמרא את המשנה בעמוד הקודם כרבי יוסי הגלילי). (והגמרא דוחה את דבריו).
* שור תם שהוקדש לשלמים והזיק - גובה הניזק חצי נזק מבשר הקורבן לאחר ההקרבה אבל אינו גובה מהאימורים, ואינו גובה מבשרו כנגד האימורים, ולכן הניזק לא מקבל את כל חצי הנזק שלו.
דף יג עמוד ב
* במשנה (בדף ט ע"ב) נאמר שחיוב על נזק הוא רק ב"נכסים מיוחדים", והגמרא מביאה שלושה פירושים לבאר מה הם "נכסים מיוחדים": (1) פרט למקרה שיש ספק מי הוא הבעלים של השור המזיק (2) פרט לנכסי הפקר (3) פרט לנגח ואח"כ הקדיש/הפקיר.
* שורו של אחד שהזיק את נכסי השותף השני בחצרם המשותפת - נחלקו אבימי ורבי אלעזר אם חייב המזיק על נזקי שן ורגל (ועל קרן לדעת כולם חייב). (ונחלקו באופן ביאור המשנה).