דף ו עמוד א
* נחלקו האמוראים אלו אופני היזק נוספים בא הכלל המובא בסוף המשנה לרבות:
(1) לדעת אביי: אבנו סכינו ומשאו שהניחם בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו.
(2) לדעת רבא: "בור המתגלגל" ברגלי אדם וברגלי בהמה.
(3) לדעת רב אדא בר אהבה: האופנים בהם נתנו חכמים רשות לבני אדם להשליך נזקיהם לרשות הרבים (אך מכל מקום אם הזיקו חייבים לשלם).
דף ו עמוד ב
(4) לדעת רבינא: הכותל והאילן שנוטים ליפול לרשות הרבים ונתנו לו זמן לקוץ את האילן ולסתור את הכותל אך לא עשה זאת ונפלו לאחר הזמן שקצבו לו בית דין והזיקו.
* התנא ששנה את המשנה הראשונה במסכת הוא תנא ירושלמי ושנה את דבריו בלשון קצרה ("חב" במקום "חייב").
* רבי ישמעאל ורבי עקיבא נחלקו אם המזיק את חברו משלם לפי "מיטב שדהו" של הניזק או של המזיק.