דף סז עמוד א
* הגמרא מבררת אם הכלל האמור במשנה בעמוד הקודם ("כל מקום שיש קידושין ואין עבירה הולד הולך אחר הזכר") הוא גורף.
* רבי יוסי ורבי יהודה נחלקו אם לגר מותר לשאת ממזרת (ואם נשא - הולד ממזר).
* כהן חלל שנשא בת ישראל - יש מחלוקת אם הבת שלהם כשרה להינשא לכהן.
* ישראל שנשא חללה - בתו כשרה לכהונה.
* מצרי שני (=בנו של גר מצרי) שנשא מצרית ראשונה (=אישה מצרית שהתגיירה) - יש מחלוקת אם הבן שלהם נחשב למצרי שלישי (ומותר לישא בת ישראל) או מצרי שני (ואסור).
דף סז עמוד ב
* "באומות הלך אחר הזכר" - היינו: שאצל הגויים מייחסים את הולד לאביו, שאם אביו משאר אומות (ולא משבע אומות) מותר לקנותו כעבד ולהחיותו, ואם אביו משבע אומות אסור להחיותו.
* המקור לכך שאין קידושין תופסים באישה האסורה בכרת נלמד למסקנת הגמרא ב"היקש" (ולא ב"במה מצינו") מדין אחות אישה (שבה יש פסוק מפורש שלא תופסים בה קידושין).