גיטין דף מ

דף מ עמוד א
* עבד שרבו הניח לו תפילין - יצא לחירות.
* לדעת רב דימי בשם רבי יוחנן: מי שאמר בשעת מיתתו "פלונית שפחתי אל ישתעבדו בה לאחר מותי" - כופין את היורשים וכותבין לה גט שחרור.
* לדעת רב שמואל בר יהודה בשם רבי יוחנן: מי שאמר בשעת מיתתו "פלונית שפחתי קורת רוח עשתה לי יעשה לה קורת רוח" - כופין את היורשין ועושין לה קורת רוח (ומשחררים אותה אם זה רצונה).

דף מ עמוד ב
* עשיתי פלוני עבדי בן חורין / עשוי בן חורין / הרי הוא בן חורין - הכותב בשטר את אחד הניסוחים הללו ומסר את השטר לעבדו, הרי הוא משוחרר.
* האומר "עשיתי פלוני עבדי בן חורין" והוא אומר "לא עשאני" - הרי הוא בן חורין (כי חוששים שמא זיכה לו ע"י אחר), אך האומר "כתבתי ונתתי לו" והוא אומר "לא כתב ונתן לי" - לא משוחרר.