דף לח עמוד א
* לדעת רבי יוחנן: עבד שברח מבית האסורים - יצא לחירות, ולא עוד אלא שכופין את רבו וכותב לו גט שיחרור.
* לדעת שמואל: המפקיר עבדו - יצא לחירות, ואינו צריך גט שיחרור.
* חביבה להן (לגוים) בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן (כאשר הדבר נעשה בצינעא).
דף לח עמוד ב
* לדעת שמואל: כל המשחרר עבדו - עובר בעשה, אא"כ משחרר אותו לצורך מצוה.
* "לעולם בהם תעבודו" - לדעת רבי ישמעאל: רשות, ולדעת רבי עקיבא: חובה.
* בעלי בתים יורדים מנכסיהם בגלל: (1) שמשחררים את עבדיהם לחירות (2) שמסיירים בשדותיהם בשבת כדי לבדוק מה הן צריכין (3) שקובעים את סעודת השבת בזמן שהחכם דורש.
* לדעת רבה בשם רב: המקדיש עבדו - יצא לחירות, אך רב יוסף בשם רב חולק וסובר שכוונתו היתה להקדישו לדמיו (ורק המפקיר עבדו יצא לחירות).