דף לג עמוד א
* במשנה בדף הקודם נאמר שרבן גמליאל הזקן התקין שבעל ששלח גט עם שליח לא יוכל לבטל את השליח בפני בית דין (ללא ידיעת השליח/האשה) מפני תיקון העולם - ונחלקו רבי יוחנן וריש לקיש אם הכוונה היא לתקנת ממזרים או לתקנת עגונות.
* במקרה הנ"ל אם הבעל בכל זאת ביטל את הגט בפני בית דין - לדעת רבי: מבוטל, ולדעת רשב"ג: אינו יכול לא לבטלו ולא להוסיף על תנאו (שאם כן מה כח בית דין יפה).
* אמר לעשרה "כתבו גט לאשתי" - לדעת רבי: יכול לבטל זה שלא בפני זה, ולדעת רשב"ג: אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה. (והגמרא מביאה שתי אפשרויות בביאור טעם המחלוקת).
דף לג עמוד ב
* אמר לעשרה "כולכם חתומו" - הגמרא מסתפקת בדעת רשב"ג אם יכול לבטל זה שלא בפני זה.
* במחלוקת הראשונה - נחלקו האמוראים אם הלכה כרבי או כרשב"ג, ובמחלוקת השניה - הלכה כרבי.