דף כט עמוד א
* לפי הלישנא השניה בדעת רב יוסף: מי שנגמר דינו למיתה - בבית דין של גוים, עדיין יתכן שלא יומת (כי הם נוטלים שוחד), אך בבית דין של ישראל בודאי שיומת.
* המשנה והגמרא מפרטים באלו מקרים שליח שמביא גט בארץ ישראל יכול לתת את הגט לשליח אחר כדי שהוא ייתן את הגט לאשה.
* בעל הבית שאמר לשני עדים כתבו שטר מתנה לפלוני - נחלקו האמוראים אם הם יכולים לומר לאחרים לכתוב.
* במשנה נאמר ש"אם אמר לו טול לי הימנה חפץ פלוני לא ישלחנו ביד אחר", ואם בכל זאת שלח ביד אחר - לדעת ריש לקיש: הגט חל, לדעת רבי יוחנן: יש מקרים בהם הגט לא חל.
דף כט עמוד ב
* שליח המביא גט ממדינת הים וחלה יכול למנות שליח אחר במקומו בפני בית דין (ויאמר בפני נכתב ובפני נחתם), ושליח זה יכול אף הוא למנות שליח אחר במקומו בפני בית דין.
* שליח המביא גט בארץ ישראל יכול למנות שליח אחר, ושליח זה יכול למנות שליח אחר וכן הלאה (וכל זה לא צריך להתבצע בפני בית דין) - וכל עוד הבעל בחיים, לא בטלה השליחות.
* הגמרא מביאה שני מקרים בהם עלתה הטענה: "והא שליח שלא ניתן לגירושין הוא".
* בארוסה לא חוששים "שמא פייס".