דף כה עמוד א
* המקרים שבמשנה (שבדף הקודם) - לדעת רב (בעמוד הקודם): כולם פוסלים בכהונה חוץ מן הראשון, לדעת שמואל (בעמוד הקודם): כולם פוסלים בכהונה, לדעת זעירי ורב אסי: רק המקרה האחרון פוסל בכהונה, לדעת רבי יוחנן: אף מקרה לא פוסל בכהונה.
* היו לו שתי נשים עם אותו השם ואמר לסופר "כתוב גט לאיזו שתצא בפתח תחילה" - לדעת רב יהודה פסול לגרש בגט כזה (כי "אין ברירה").
* הלוקח פירות מכותים בארץ ישראל (בתקופה בה נחשבו לגירי אמת) - צריך להפריש את כל התרומות ומעשרות (ולא כמו הלוקח מעם הארץ שחייב להפריש רק מעשרות).
דף כה עמוד ב
* לדעת רב משרשיא - רבי יהודה ורבי שמעון סוברים כך: תולה בדעת עצמו אין ברירה, ותולה בדעת אחרים יש ברירה.
* חולה שאמר לאשתו "הרי זה גיטך מעכשיו אם אמות מחולי זה" ומת מחולי זה - הרי היא מגורשת למפרע, ולדעת רבי יהודה הדין שלה באותם הימים שבין נתינת הגט למיתה כדין אשת איש.
* האומר לאשה "הריני בועליך על מנת שירצה אבא" - אע"פ שלא רצה האב, מקודשת לדעת ת"ק, אך רבי שמעון חולק.