שבת דף נג

דף נג עמוד א
* מותר לחמור לצאת לרשות הרבים במרדעת בזמן שהיא קשורה בו, אך רק בתנאי שהמרדעת קשורה בו מערב שבת.
* רב מתיר לתת מרדעת וטרסקל על גבי החמור בחצר בשבת, ושמואל ורבי יוחנן מתירים מרדעת ואוסרים טרסקל [והגמרא מקשה על דעתם מברייתא ומתרצת].

דף נג עמוד ב
* אסור לבהמה לצאת לרשות הרבים עם קמיע שאינו מומחה, אך מותר עם קמיע מומחה (כדין אדם).
* הגמרא מקשה משתי ברייתות על רב ושמואל ורבי יוחנן שהתירו לתת מרדעת על גבי החמור בשבת, ומתרצת.
* רבא פסק כרבי אושעיא שבבהמה לא גזרו לאסור בשבת לעסוק ברפואתה משום שחיקת סממנים.
* בגמרא מובאות שלוש אפשרויות לתרץ את סתירת הברייתות אם מותר לעיזים לצאת בכיס שבדדיהן.
* רב נחמן מוכיח שקשים מזונותיו של אדם מכך שנעשים ניסים מן השמים לכמה הצלות לנפשות אדם אך לא לברוא מזונות לצדיקים בביתם.
* במשנה (בדף הקודם) נאמר ש"זכרים יוצאין לבובין" - ובגמרא מובאות שלוש דעות לפרש מה זה "לבובין".