שבת דף מא
דף מא עמוד א
* כל האוחז באמה ומשתין - כאילו מביא מבול לעולם.
* כל המניח ידיו כנגד פניו של מטה - כאילו כופר בבריתו של אברהם.
* לדעת רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל - עובר בעשה, ור' זירא חולק.
* לדעת רב יהודה: דברים של חול - מותר לאומרם בלשון קדש.
* אכל ולא שתה - אכילתו דם וזהו תחילת חולי מעיים, אכל ולא הלך ד' אמות - אכילתו מרקבת וזהו תחילת ריח רע.
* הגמרא מבארת מהו מוליאר הגרוף (שמותר לשתות ממנו בשבת) ומהו אנטיכי (שאע"פ שגרופה אסור לשתות ממנה בשבת).
דף מא עמוד ב
* רב אדא בר אהבה ואביי נחלקו כיצד לבאר את המשנה (שבסוף עמוד א).
* רב אדא בר אהבה מעמיד את המשנה כשיטת רבי שמעון המתיר דבר שאינו מתכוין, ואביי מעמיד את המשנה כשיטת רבי יהודה האוסר.
* למסקנת הגמרא: רב ושמואל נחלקו במחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון בדין דבר שאינו מתכוין.