סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
מספר צפיות: 15
דף כ עמוד א
* המשנה (בסוף העמוד הקודם) שאמרה ש"נטל אבן או קורה של הקדש הרי זה לא מעל" עוסקת בגזבר של הקדש שמסרו לו אבן או קורה אלו לשמור עליהם והן מונחות ברשותו.
* לדעת רב: תלוש מן הקרקע וחיברו - נחשב כתלוש לענין עבודה זרה, והגמרא דנה האם כך הדין גם במעילה (שנחשב לתלוש).
* פרק שישי, המתחיל בעמוד זה, עוסק בתחילתו במעילה על ידי שליח.

דף כ עמוד ב
* האמוראים נחלקו האם דברי המשנה ("אמר לו תן בשר לאורחים ונתן להם כבד... השליח מעל") הם גם כשיטת רבי עקיבא (הסובר שכל דבר שהשליח רגיל לחזור ולהימלך עליו הוא בכלל המין שאמר לו המשלח) או רק כשיטת רבן שמעון בן גמליאל החולק עליו.
* הגמרא דוחה את האפשרות לדייק מהמשנה ששליח שנצטוה לעשות בכמות מסוימת ועשה בכמות יותר גדולה נחשב שעשה את שליחותו אלא שהוסיף עליה (אלא יתכן שנחשב כמעביר על דבריו ועוקר את שליחותו).
מספר צפיות: 16
דף כא עמוד א
* המשנה השמיעה לנו ש"דברים שבלב אינם דברים".
* שלח חרש שוטה וקטן להוציא מעות של הקדש - אף שאינם בני דעה נחשבת הוצאת ההקדש כנעשית על ידי בעל הבית מפני שנוח לו במעשיהם.
* שלח בעל הבית פרוטה של הקדש ביד אדם פיקח ונזכר בכך לפני שהגיע השליח לחנווני וגם השליח נזכר בכך - החנווני מעל לכשיוציא אותה לצרכיו.

דף כא עמוד ב
* הגמרא דוחה את האפשרות להוכיח מהמשנה את הדין הבא: מי שאמר לשלוחו למכור מאדמותיו קרקע בגודל של כור, והלך השליח ומכר קרקע בגודל של חצי כור, קנה הלוקח ולא התבטלה השליחות.
* אמר "פרוטה בכיס זה הקדש" - לדעת רבי עקיבא: כיון שהוציא את הפרוטה הראשונה מהכיס לצורך חולין מעל, ולדעת חכמים: לא מעל עד שיוציא את כל הפרוטות שבכיס.
* רבי עקיבא מודה לחכמים במקרה שאמר "לא יפטר כיס זה מן ההקדש" (כי משמעות דבריו היא שהפרוטה האחרונה שתישאר בה תוקדש).
מספר צפיות: 39

דף כב עמוד א
* מסכת מעילה מסתיימת בתחילת עמוד זה, ומיד לאחריה מתחילה מסכת קנים.
* על מסכת קנים אין תלמוד בבלי (אלא רק משניות), אך היא מובאת במסגרת לימוד הדף היומי כיוון שהודפסה מיד לאחר מסכת מעילה, וזאת כדי להשלים את לימוד כל סדר קדשים.
* מסכת קנים סודרה בסוף סדר קדשים, והרמב"ם כתב שהטעם לכך הוא מפני שאין בהכרח שיתערבו קנים אלו באלו וכן מפני שדבריה מועטים.
* בסוף פירוש תפארת ישראל כתב ש"מסכת קנים החמורה שבחמורות שבכל הש"ס".
* מסכת קנים עוסקת כולה בדיני תערובות של קנים באופנים שונים.
* חטאת העוף נעשית למטה מחוט הסיקרא וחטאת בהמה למעלה, עולת העוף נעשית למעלה ועולת הבהמה למטה, אם שינה בזה ובזה פסול.
* קן חובה - מקריבים גוזל אחד לחטאת וגוזל אחד לעולה, קן נדבה - מקריבים הכל לעולה.

דף כב עמוד ב
* חטאת העוף שנתערבה בעולת העוף - ימותו כולן.
* חטאת שנתערבה בקיני חובה סתומות - אין כשר אלא כמניין חטאות שבחובה.
* קיני חובה סתומות של אדם אחד שנתערבו בקיני חובה סתומות של אדם אחר: אם מספר הקינים של שניהם שווה - מחצית התערובת כשרה להקרבה, אם מספר הקינים של שניהם לא שווה - המועט כשר להקרבה.
* לדעת רבי יוסי: שתי נשים שלקחו קניהן בערוב או שנתנו דמי קניהם לכהן - לאיזה שירצה כהן יקריב חטאת ולאיזה שירצה כהן יקריב עולה.

© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר