דף כז עמוד א
* אדם שמעל כמה פעמים וחייב להוסיף חומש על כל פעם שמעל - הגמרא נשארת בספק אם יכול להביא קרבן אשם בכסף זה שהצטבר אצלו מחובת תשלומי החומש.
* הגמרא מסתפקת אם אדם מתכפר ב"שבח הקדש", ומסקנת הגמרא לפי גרסת רש"י היא שכן מתכפר.
* לדעת רבי יוחנן: בעלי חיים נדחים.
* לדעת רבי יוחנן: קרבן אשם צריך להיות שווה לפחות שתי סלעים, גם אם הוזלו הבהמות בעולם.

דף כז עמוד ב
* במשנה נאמר שאין אדם מתכפר בקרבן שהפריש אביו, ושאין אדם יכול לשנות קרבן שלו מחטא לחטא, ואפילו באותו החטא אין יכול לשנות את החטאת שהפריש על חלב שאכל אמש על חלב שאכל היום - והגמרא מביאה ברייתא המבארת את המקורות לדינים אלו.
* הגמרא מביאה ברייתא המבארת את דין המשנה שעל אותו חטא יכול אדם לשנות את המעות ולהביא מהם מין אחר.

דף כח עמוד א
* לדעת רבי אושעיא: עשיר שנכנס בשוגג בטומאה למקדש והפריש קן של תורים או בני יונה (קרבן עני) במקום כבשה (קרבן עשיר), ואח"כ העני - אינו יכול להקריב את הקן שהפריש בעודו עשיר.
* לדעת רב חסדא: אין הקינין מתפרשות איזה מהם יהיה לחטאת ואיזה לעולה אלא או בזמן שהבעלים קונים את העופות לקרבן או בזמן עשיית הכהן (כשמקריבם).
* עשיר שנכנס בשוגג בטומאה למקדש והביא קרבן עני - נחלקו הדעות אם יצא או לא.
* כיבוד האב לא קודם לכיבוד האם, אלא הם שקולים, אבל אמרו חכמים האב קודם לאם בכל מקום מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו.

דף כח עמוד ב
* הברייתא (מסוף העמוד הקודם) מציינת ארבע פעמים בהם צווחה עזרה.
* תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.

הדרן עלך מסכת כריתות