סקר
אני גולש בפורטל הדף היומי:






 
מספר צפיות: 17
דף לב עמוד א
* האמוראים נחלקו אם החיוב על הבן לכבד את האב (להאכילו וכו') הוא מכספו של הבן או מכספו של האב.
* אם היה אביו עובר על דברי תורה לא יעיר לו על כך במפורש אלא רק ברמיזה.
* האב שמחל על כבודו - כבודו מחול, הרב שמחל על כבודו - נחלקו האמוראים אם כבודו מחול.

דף לב עמוד ב
* גם מי שסובר שהרב שמחל על כבודו כבודו מחול, יש לקום לכבודו מעט.
* יש מחלוקת אם נשיא שמחל על כבודו - כבודו מחול או לא.
* מלך שמחל על כבודו - אין כבודו מחול.
* יש דעות שונות בביאור הפסוק "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן".
מספר צפיות: 14
דף לג עמוד א
* אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקין במלאכתם.
* בכל מקום מותר להרהר בדברי תורה חוץ מבית המרחץ ובית הכסא.
* כשרואה את רבו חייב לעמוד כשהוא בתוך מרחק של 4 אמות, אך בקימה לרבו המובהק יש לעמוד אף במרחק גדול מהרגע שרואהו.
* ר' יוחנן היה עומד מלפני זקנים גוים.

דף לג עמוד ב
* אין ת"ח (תוס': הדר בבית הרב) רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית כדי שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמים (שהרי פני יוצרו אינו מקבל אלא שחרית וערבית).
* כל ת"ח שאין עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח.
* חובה לעמוד מפני ספר תורה (מפני לומדיה עומדים, מפניה לא כל שכן?).
* לדעת רבי אלעזר אין ת"ח רשאי לעמוד מפני רבו בשעה שעוסק בתורה, אך אביי חלק על כך בחריפות.
מספר צפיות: 10
דף לד עמוד א
* נשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא חוץ ממצה שמחה והקהל.
* נשים חייבות במצות עשה שלא הזמן גרמא חוץ מתלמוד תורה פריה ורביה ופדיון הבן.
* נשים חייבות במזוזה (ולכן לא לומדים ב'היקש' מתלמוד תורה שהם פטורות) בגלל שנאמר במזוזה "למען ירבו ימיכם" וגם נשים זקוקות לחיים.

דף לד עמוד ב
* למרות שמצות "ראיה" היא מצות עשה שהזמן גרמא - יש צורך בלימוד מיוחד שנשים פטורות ממצוה זו, כדי שלא נלמד בגזירה שוה מהקהל שהן חייבות.
* הגמרא מבררת באריכות את המקור לכך שנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא ואת המקור לכך שנשים חייבות במצות עשה שלא הזמן גרמא.
* ישנה מחלוקת אם "שני כתובים הבאים כאחד" מלמדים או אין מלמדים.
מספר צפיות: 6
דף לה עמוד א
* לדעת רבי יוחנן בן ברוקא גם נשים מצוות בפרו ורבו.
* לדעת הסוברת ש"שני כתובים הבאים כאחד מלמדין" ו"תפילין מצות עשה שהזמן גרמא" - הרי שהמקור לכך שנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא וחייבות במצות עשה שאין הזמן גרמא הוא מהיקש מדין תפילין.
* הגמרא מבררת ומביאה את המקור לכך שנשים חייבות במצוות לא תעשה.

דף לה עמוד ב
* הגמרא מבררת ומביאה את המקורות לכך שנשים פטורות מבל תקיף (פאת הראש) ובל תשחית (את הזקן) ובל תטמא למתים (אם היא כהנת).
* לדעת איסי נשים פטורות גם מבל יקרחו.
מספר צפיות: 15
דף לו עמוד א
* בעמוד זה מובאים 2 דעות נוספות (בנוסף לדעה שבעמוד הקודם) למקור לדעתו של איסי שנשים פטורות מבל יקרחו.
* "בנים אתם לה' אלהיכם" - בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרוים בנים אין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרוים בנים דברי ר' יהודה, רבי מאיר אומר: בין כך ובין כך אתם קרוים בנים.
* המשנה מונה 8 מצוות שבמקדש שנשים פטורות מהן (סמיכה, תנופה, הגשה, קמיצה, הקטרה, מליקה, קבלה והזאה).

דף לו עמוד ב
* מנחת סוטה ונזירה - הבעלים עצמם מניפים (הסוטה והנזירה) ביחד עם הכהן.
* כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ ושאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ חוץ מן הערלה וכלאים, ר''א אומר: אף החדש.
מספר צפיות: 8
דף לז עמוד א
* המקור לכך שכל מצוה שהיא חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחו"ל הוא באמצעות "דבר הלמד מעניינו" מדין איבוד עבודת כוכבים שבו נאמר שנוהג אף בחו"ל.
* למסקנת הגמרא רבי אליעזר במשנה מחמיר וסובר שגם איסור חדש (בנוסף לאיסור ערלה וכלאים) נוהג גם בחו"ל.

דף לז עמוד ב
* רבי ישמעאל ורבי עקיבא נחלקו האם בני ישראל נתחייבו להקריב נסכים במדבר על קרבנות היחיד.
* הגמרא מבררת ומבארת מדוע נאמר "בכל מושבותיכם" בדיני שבת, חלב, דם ומצה (שהרי הם מצוות הגוף וברור שנוהגות גם בחו"ל).
* על מצות תפילין נאמר "עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ".
מספר צפיות: 9
דף לח עמוד א
* בשבעה באדר מת משה ופסק מן מלירד והיו מסתפקין ממן שבכליהם עד ששה עשר בניסן.
* עוגות שהוציאו בני ישראל ממצרים טעמו בהם טעם מן.
* בשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד.
* מלמד שהקב''ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש.
* 3 מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ונוהגות בין בארץ בין בחוצה לארץ: חדש, כלאים, ערלה.

דף לח עמוד ב
* לדעת רבי אלעזר ברבי שמעון כל מצוה שנצטוו ישראל קודם כניסתן לארץ נוהגת בין בארץ בין בחו"ל לאחר כניסתן לארץ אינה נוהגת אלא בארץ (חוץ מן השמטת כספים ושילוח עבדים).
* במשנה במסכת ערלה נאמר "החדש אסור מן התורה בכל מקום ערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים" - ונחלקו האמוראים לגבי ערלה אם הכוונה להלכות מדינה (מנהג) או להלכה למשה מסיני.
מספר צפיות: 4
דף לט עמוד א
* ישנה מחלוקת אמוראים אם דין ערלה נוהג בחו"ל או לא.
* לדעת רבי יוחנן דין ערלה נוהג בחו"ל מהלכה למשה מסיני, אך ההלכה קבעה שבמקרה של ספק אין דין ערלה נוהג בחו"ל.
* לדעת רבי יוחנן לוקים על הרכבת אילן בחו"ל.

דף לט עמוד ב
* כל העושה מצוה אחת (יתירה על זכויותיו) מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ.
* לדעת רבי יעקב אין שכר על המצוות בעולם הזה.
* מחשבה רעה אין הקב''ה מצרפה למעשה (למעט מחשבה של עבודה-זרה).
* שלוחי מצוה אינן נזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן, אא"כ מצוי היזק.
* אם בא דבר עבירה לידו וניצול הימנה - נותנים לו שכר כעושה מצוה.
מספר צפיות: 7
דף מ עמוד א
* כל הבא דבר ערוה לידו וניצל הימנו עושין לו נס.
* אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.
* חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה.
* נוח לו לאדם שיעבור עבירה בסתר ואל יחלל שם שמים בפרהסיא.
* כל שלא חס על כבוד קונו (המסתכל בקשת / העובר עבירה בסתר על אף שיכול לכוף את יצרו) - ראוי לו שלא בא לעולם.

דף מ עמוד ב
* אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה והתחרט על כל הטובות שעשה - איבד את הראשונות, ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה - אין מזכירים לו שוב רשעו.
* נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא אם תלמוד גדול או מעשה גדול, ולבסוף נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה.
* אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה.
מספר צפיות: 32
דף מא עמוד א
* כל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ - דור הנאה ממנו. [הדרן עלך פרק ראשון]
* מצוה בו יותר מבשלוחו (ולכן עדיף לאשה להתקדש שלא באמצעות שליח / ולכן מסופר על אמוראים שהכינו בעצמם את צרכי השבת).
* אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו.
* אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדל ותאמר "בפלוני אני רוצה".

דף מא עמוד ב
* הגמרא מבררת באריכות (בדף זה ובעמוד הבא) מנין לומדים דין שליחות.
* לדעת רבי יהושע בן קרחה המקור לכך שיש שליחות בקדשים (=שלוחו של אדם כמותו) הוא מהפסוק "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים".
* המקור לכך שיש שליחות בדין תרומה הוא מ"בנין אב" מגירושין ומקדשים (שבהם יש לימוד מיוחד ששלוחו של אדם כמותו).
מספר צפיות: 16
דף מב עמוד א
* כל ישראל יכולים לצאת בקרבן פסח אחד (אע"פ שאין בו כזית לכל אחד, כי אכילת פסחים לא מעכבת אלא רק זריקת הדם).
* יש מחלוקת אם ניתן לשחוט את קרבן הפסח עבור אדם יחיד (ללא חבורה).
* יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם, בית דין מעמידים להם אפוטרופוס ובוררים להם חלק יפה, וכאשר היתומים גדלו - לדעת שמואל הם יכולים למחות ולבטל את החלוקה אך רב נחמן חולק.

דף מב עמוד ב
* אחים שחילקו את נכסי אביהם על ידי שליח וטעה השליח ונתן לאחד יותר מאחיו - מה שעשה בטל אפילו אם הטעות בפחות משיעור שישית.
* אין שליח לדבר עבירה, מכיון ש"דברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעים?".
* בדין מעילה, ובדין שליחות יד בפיקדון לדעת ב"ה - יש שליח לדבר עבירה.
מספר צפיות: 25
דף מג עמוד א
* בדין טביחה ומכירה - יש שליח לדבר עבירה (אם שלח אדם שליח לטבוח או למכור את הגניבה שגנב הוא בעצמו, הגנב חייב ולא השליח).
* האומר לשלוחו צא הרוג את הנפש - לדעת שמאי המשלח חייב (לאחד התירוצים בגמרא - חייב רק בדיני שמים).
* אוריה החתי היה מורד במלכות.
* הגמרא פוסקת להלכה ש"שליח נעשה עד" (אדם שנשלח לעשות דבר, יכול להעיד עליו לאחר זמן) - בקידושין בגירושין ובדיני ממונות.

דף מג עמוד ב
* לדעת רב נחמן, המלוה את חבירו בעדים אין צריך לפורעו בעדים.
* נערה המאורסה - לדעת רבי יהודה רק אביה יכול לקבל את גיטה ולדעת חכמים גם היא יכולה.
* נחלקו האמוראים (בדעת חכמים) אם נערה יכולה לקדש את עצמה או רק אביה יכול לקדש אותה (ולדעת רבי יהודה רק אביה יכול).
1 2 3 4 5
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר