סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 9
דף כג עמוד א
* גר שמת: העבדים שלו יוצאים לחירות לדעת חכמים, אך לדעת אבא שאול העבדים הקטנים שלו - כל המחזיק בהם זכה בהם.
* עבד כנעני קונה את עצמו לחירות - רבי מאיר: בכסף ע"י אחרים, בשטר ע"י עצמו. ר' שמעון בן אלעזר: בכסף ובשטר ע"י אחרים. חכמים: בכסף ובשטר בין ע"י אחרים בין ע"י עצמו.

דף כג עמוד ב
* לדעת ר' שמעון בן אלעזר עבד כנעני יכול לעשות שליח שיקבל את גיטו מיד רבו.
* הכהנים שמקריבים עבורנו את הקרבנות נחשבים לשליחי הקב"ה ולא לשליחים שלנו (ולכן מותר לכהן להקריב קרבנות גם עבור מישהו שמודר ממנו הנאה).
* מובאים 3 אפשרויות לביאור מחלוקת ר' מאיר וחכמים שבמשנה האם עבד כנעני יכול לקנות את עצמו בכסף של אחרים (שאלת הגמרא, רבה, רבי אלעזר).
מספר צפיות: 3
דף כד עמוד א
* ר' מאיר וחכמים נחלקו אם אשה פודה מעשר שני בלא חומש, והאמוראים נחלקו באיזה מקרה בדיוק מדובר (מעשר שני של בעלה וכסף שהקנה לה אחר על מנת לפדות או מעשר שני שירשה מאביה).
* עבד כנעני יוצא לחירות אם אדונו הפיל את שינו או סימא את עינו או אם השחית אחד משאר 24 ראשי אברים שאינם חוזרים ומתרפאים לאחר שנפלו.

דף כד עמוד ב
* כשרבו השחית את אחד מ24 ראשי אברים הנ"ל של עבדו - נחלקו התנאים אם יוצא לחירות אך צריך גט שחרור או לא צריך או שרק בשן ועין לא צריך אך בשאר אברים כן צריך.
* המבעית את חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים.
* נחלקו התנאים אם עבד יוצא לחירות בראשי אברים רק כאשר רבו התכוון להשחית את האבר.
מספר צפיות: 6
דף כה עמוד א
* היתה לעבד אצבע יתירה בידו (העומדת בשורה אחת עם כל האצבעות) וחתכה האדון - העבד יוצא לחירות.
* אם הלשון של אדם נגעה בטומאה - האדם נטמא.
* כשאדם טובל במקוה - המים לא צריכים לגעת בלשון.
* הזאה על הלשון של הטמא - נחלקו התנאים אם מועילה לטהרו.

דף כה עמוד ב
* בהמה גסה - לדעת רבי מאיר ורבי אליעזר במשנה נקנית במסירה, לדעת חכמים בברייתא (וכך סובר רב) נקנית במשיכה, ולדעת רבי שמעון בברייתא נקנית בהגבהה.
* בהמה דקה - לדעת רבי מאיר ורבי אליעזר במשנה ולדעת רבי שמעון בברייתא נקנית בהגבהה, לדעת חכמים במשנה ובברייתא נקנית במשיכה.
* בגמרא מובאים 4 אפשרויות כיצד ניתן לקנות פיל לדעת רבי שמעון (שהרי בלתי אפשרי להגביה את הפיל).
מספר צפיות: 7
דף כו עמוד א
* קרקעות קונים באמצעות בכסף, שטר או חזקה.
* לדעת רב במקום שרגילים לכתוב שטר מכירה לא ניתן לקנות את הקרקע באמצעות כסף.
* לדעת שמואל ניתן לתת קרקע במתנה באמצעות שטר, אך למכור קרקע לא ניתן לקנות בשטר (עד שיתן כסף).
* מטלטלין קונים באמצעות משיכה (לדעת ר' יוחנן זו תקנה מדרבנן, כי מדין תורה קונים באמצעות כסף).

דף כו עמוד ב
* במשנה (בעמוד א) נאמר שניתן לקנות מטלטלין אגב קרקעות בכסף שטר או חזקה - וכל הסוגיה בעמוד ב ובתחילת הדף הבא מנסה לברר (ב-5 נסיונות הוכחה) האם במקרה זה המטלטלין צריכים להיות מונחים על אותו הקרקע או לא.
* לדעת חכמים "דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו" (=דבריו קיימים בדיבור ולא צריך קנין), אך רבי אליעזר חולק.
מספר צפיות: 2
דף כז עמוד א
* במשנה (בדף הקודם) נאמר שניתן לקנות מטלטלין אגב קרקעות בכסף שטר או חזקה - ומסקנת הגמרא אצלנו שהמטלטלין לא צריכים להיות מונחים על אותו הקרקע, אך כן צריך לומר לו "קנה קרקע וקנה מטלטלין אגבה".
* קנין אגב מועיל גם כאשר המקרקעין ניתנים במכר והמטלטלין ניתנים במתנה.
* בקנין אגב - אם שילם רק על חלק מהמטלטלין אז רק חלק זה נקנה אגב המקרקעין.

דף כז עמוד ב
* לדעת שמואל (והברייתא בסוף העמוד הקודם מסייעת לכך) אם מכר לו 10 שדות ב10 מדינות - כיון שהחזיק באחת מהן קנה את כולם [אך רב אחא בריה דרב איקא בלישנא השניה בגמרא חולק על כך].
* מדין השבעת הסוטה לומדים דין "גלגול שבועה" באיסורים (שאפשר להטיל על אדם שבועה, על דבר שאין בו שבועה מצד עצמו, אגב חיובו בשבועה אחרת).
מספר צפיות: 5
דף כח עמוד א
* דין "גלגול שבועה" בממונות נלמד בקל-וחומר מכך שבסוטה יש דין "גלגול שבועה".
* דין "גלגול שבועה" נאמר גם כשרוצים לגלגל שבועה על "טענת שמא" (טענת ספק).
* הקורא לחבירו "עבד" - יהא בנידוי, "ממזר" - סופג את הארבעים (מכת מרדות), "רשע" - יורד עמו לחייו.

דף כח עמוד ב
* האמוראים נחלקו אם ניתן לעשות קנין חליפין בפירות או רק בכלים.
* האמוראים נחלקו אם מעות קונות מטלטלין מן התורה או לא (אלא רק משיכה).
* אמירתו של אדם ליתן דבר להקדש מקנה את הדבר להקדש כהקנאתו להדיוט ועליו לקיים דבריו.
* דרכי הקנין לצורך הקדש מבוצע באמצעות כסף, ודרכי קנין מטלטלין בין אדם לחבירו מבוצע באמצעות משיכה.
מספר צפיות: 31
דף כט עמוד א
* נשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא.
* האב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות ויש אומרים אף להשיטו במים.
* כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות.
* אם האבא לא מל את בנו - בית דין מחוייבים למולו, ואם לא מלו אותו, אז הוא עצמו חייב לדאוג לכך.

דף כט עמוד ב
* אם האבא לא מלמד את בנו תורה - הבן חייב לדאוג בעצמו ללמוד תורה.
* ללמוד תורה ולישא אשה - ילמד תורה ואח''כ ישא אשה, ואם לא יכול בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה.
* ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה? (היינו לבני א"י הלומדים במקומם אם נושא אשה יהו צרכי הבית מוטלין עליו ויבטלוהו).
* עד כ' שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיון שהגיע כ' ולא נשא אומר תיפח עצמותיו.
מספר צפיות: 18
דף ל עמוד א
* נחלקו התנאים אם הסבא מחוייב ללמד תורה את הנכד שלו.
* כל המלמד את בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו למדו לו ולבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות.
* כל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני.
* לעולם ישלש אדם את לימודו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד.
* הגמרא מציינת היכן אמצע התורה באותיות מילים ופסוקים.
* "ושננתם" - שיהו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאל לך אדם דבר אמור לו מיד.

דף ל עמוד ב
* נמשלה תורה כסם חיים.
* בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין.
* כל מצות האב המוטלת על הבן לעשות לאביו אחד אנשים ואחד נשים חייבין.
* השוה הכתוב כבוד ומורא ואב ואם לכבוד ומורא המקום.
* בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אמר הקב''ה מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם.
מספר צפיות: 18
דף לא עמוד א
* הדף כולו עוסק במצוות כיבוד הורים.
* בזמן שאדם מצער את אביו ואת אמו אמר הקב''ה יפה עשיתי שלא דרתי ביניהם שאלמלי דרתי ביניהם ציערוני.
* כל העובר עבירה בסתר כאילו דוחק רגלי שכינה.
* גדול מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה.

דף לא עמוד ב
* כאשר רב יוסף שמע את קול רגלי אמו, הוא אמר: אעמוד מלפני השכינה שבאה.
* כיבוד הורים נוהג גם לאחר מותם.
* דוגמאות למורא הורים: לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו. דוגמאות לכיבוד הורים: מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא.
מספר צפיות: 16
דף לב עמוד א
* האמוראים נחלקו אם החיוב על הבן לכבד את האב (להאכילו וכו') הוא מכספו של הבן או מכספו של האב.
* אם היה אביו עובר על דברי תורה לא יעיר לו על כך במפורש אלא רק ברמיזה.
* האב שמחל על כבודו - כבודו מחול, הרב שמחל על כבודו - נחלקו האמוראים אם כבודו מחול.

דף לב עמוד ב
* גם מי שסובר שהרב שמחל על כבודו כבודו מחול, יש לקום לכבודו מעט.
* יש מחלוקת אם נשיא שמחל על כבודו - כבודו מחול או לא.
* מלך שמחל על כבודו - אין כבודו מחול.
* יש דעות שונות בביאור הפסוק "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן".
מספר צפיות: 13
דף לג עמוד א
* אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקין במלאכתם.
* בכל מקום מותר להרהר בדברי תורה חוץ מבית המרחץ ובית הכסא.
* כשרואה את רבו חייב לעמוד כשהוא בתוך מרחק של 4 אמות, אך בקימה לרבו המובהק יש לעמוד אף במרחק גדול מהרגע שרואהו.
* ר' יוחנן היה עומד מלפני זקנים גוים.

דף לג עמוד ב
* אין ת"ח (תוס': הדר בבית הרב) רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית כדי שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמים (שהרי פני יוצרו אינו מקבל אלא שחרית וערבית).
* כל ת"ח שאין עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח.
* חובה לעמוד מפני ספר תורה (מפני לומדיה עומדים, מפניה לא כל שכן?).
* לדעת רבי אלעזר אין ת"ח רשאי לעמוד מפני רבו בשעה שעוסק בתורה, אך אביי חלק על כך בחריפות.
מספר צפיות: 7
דף לד עמוד א
* נשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא חוץ ממצה שמחה והקהל.
* נשים חייבות במצות עשה שלא הזמן גרמא חוץ מתלמוד תורה פריה ורביה ופדיון הבן.
* נשים חייבות במזוזה (ולכן לא לומדים ב'היקש' מתלמוד תורה שהם פטורות) בגלל שנאמר במזוזה "למען ירבו ימיכם" וגם נשים זקוקות לחיים.

דף לד עמוד ב
* למרות שמצות "ראיה" היא מצות עשה שהזמן גרמא - יש צורך בלימוד מיוחד שנשים פטורות ממצוה זו, כדי שלא נלמד בגזירה שוה מהקהל שהן חייבות.
* הגמרא מבררת באריכות את המקור לכך שנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא ואת המקור לכך שנשים חייבות במצות עשה שלא הזמן גרמא.
* ישנה מחלוקת אם "שני כתובים הבאים כאחד" מלמדים או אין מלמדים.
1 2 3 4 5
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר