סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 4
דף כז עמוד א
* במשנה נאמר ש"המביא גט ואבד הימנו - מצאו לאלתר כשר ואם לאו פסול" - הגמרא הקשתה על כך ממשנה במסכת ב"מ ואילו רבי זירא הקשה על כך מברייתא.
* לשיטת רבה, במקום שהשיירות מצויות והוחזקו שני אנשים באותו השם - מי שמצא גט אשה (או שטרות מסוגים אחרים), אין להשיב זאת לבעליו (מחשש שזה לא שלו).

דף כז עמוד ב
* לדעת רבי ירמיה אם העדים העידו על גט שנמצא ש"מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של שם זה ואותו חתמנו לאיש זה התובעו" - נאמנים, ואפילו אם הגט נמצא לאחר זמן רב.
* לדעת רב אשי אם העדים העידו על סימן מובהק בגט שנמצא (כגון: נקב יש בו בצד אות פלונית) - נאמנים, ואפילו אם הגט נמצא לאחר זמן רב.
מספר צפיות: 5
דף כח עמוד א
* שליח שהביא גט מזקן או מחולה, יכול לתת לאשה את הגט ולהסתמך על 'חזקת חיים' שלהם - לדעת רבא זה רק בזקן שלא הגיע לגבורות ובחולה שאינו גוסס.
* "בת ישראל הנשואה לכהן והלך בעלה למדינת הים אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים" - לדעת אביי דין זה שנוי במחלוקת תנאים, ולדעת רבא לא.

דף כח עמוד ב
* קרבן נשים וחטאת העוף לא צריכים סמיכה.
* לפי הלישנא הראשונה בדעת רב יוסף: מי שנגמר דינו למיתה - בבית דין של ישראל, עדיין יתכן שלא יומת כי ימצאו לו זכות, אך בבית דין של גוים בודאי שיומת.
מספר צפיות: 3
דף כט עמוד א
* לפי הלישנא השניה בדעת רב יוסף: מי שנגמר דינו למיתה - בבית דין של גוים, עדיין יתכן שלא יומת כי הם נוטלים שוחד, אך בבית דין של ישראל בודאי שיומת.
* המשנה והגמרא מפרטים באלו מקרים שליח שמביא גט בארץ ישראל יכול לתת את הגט לשליח אחר כדי שהוא יתן את הגט לאשה.

דף כט עמוד ב
* שליח המביא גט ממדינת הים וחלה יכול למנות שליח אחר במקומו בפני בית דין (ויאמר בפני נכתב ובפני נחתם), ושליח זה יכול אף הוא למנות שליח אחר במקומו בפני בית דין.
* שליח המביא גט בארץ ישראל יכול למנות שליח אחר, ושליח זה יכול למנות שליח אחר וכן הלאה (וכל זה לא צריך להתבצע בפני בית דין).
מספר צפיות: 5
דף ל עמוד א
* יש מחלוקת אם מועילה טענת אונס בתנאי הגט (שנתן גט על תנאי ולא התקיים התנאי בגלל אונס).
* המלוה מעות לכהן/לוי/עני - יכול להתנות מראש שיגבה את חובו מן התרומות והמעשרות שמגיע להם מפירותיו (בגמרא מובאים 3 אופנים לבאר כיצד זה מתאפשר, שהרי בפועל הם לא קיבלו ממנו את פירותיו אלו).

דף ל עמוד ב
* אם יאמרו לך שמת חברך - תאמין, אבל אם יאמרו לך שחברך התעשר - אל תאמין, כי עשירות לא שכיחה.
* 'חברים' לא נחשדו להפריש תרומה 'שלא מן המוקף' (=כשאין הפירות כולן סמוכים זה לזה בשעת ההפרשה).
מספר צפיות: 9
דף לא עמוד א
*תרומה גדולה ותרומת מעשר - ניטלות באומדן ובמחשבה (לדעת אבא אלעזר בן גמלא).
* לבעל הבית (ישראל) יש רשות לתרום תרומת מעשר מן המעשר שברשותו אף שאינו שלו אלא של הלוי.
* המשנה מבארת מקרים נוספים שבהם סומכים על החזקה שהדבר נשאר כמו שהיה.

דף לא עמוד ב
* חכמים חולקים על רבי אלעזר (שבמשנה) וסוברים שאין סומכים על 'חזקה', ומקוה שנמדד ונמצא חסר, כל טהרות שנעשו על גביו למפרע - טמאות.
* 4 רוחות מנשבות בכל יום ורוח צפונית מנשבת עם כולן, שאלמלא כן אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת ורוח דרומית קשה מכולן.
מספר צפיות: 5
דף לב עמוד א
* המשנה (הפותחת את פרק 4) עוסקת באדם ששלח גט לאשתו ע"י שליח והחליט לבטל את הגט ומבארת באלו אופנים הוא יכול לבטל את הגט.
* בברייתא מבואר באלו לשונות של ביטול הבעל יכול לבטל את הגט ובאלו לא.
* בגמרא מבואר באלו לשונות מי שקיבל מתנה יכול לומר שמעולם לא נתכוין לזכות בה.

דף לב עמוד ב
* שליח שנשלח להוליך מתנה הרי הוא כשליח שנשלח להוליך את הגט ויכול המשלח לבטלו קודם שיגיע לידי המקבל.
* הגמרא פוסקת שאם נמלך הבעל לחזור ולגרש בגט שביטלו - רשאי (כי רק השליחות בטלה ולא גוף הגט), כרב נחמן ולא כרב ששת שאוסר.
* לפני תקנת רבן גמליאל הזקן, הבעל היה יכול לבטל את הגט (ששלח באמצעות שליח) ע"י כך שיאמר בפני 2 דיינים (לדעת רב נחמן) או 3 דיינים (לדעת רב ששת) שמבטל את הגט.
מספר צפיות: 6
דף לג עמוד א
* במשנה בדף הקודם נאמר שרבן גמליאל הזקן התקין שבעל ששלח גט עם שליח לא יוכל לבטל את השליח בפני בית דין (ללא ידיעת השליח/האשה) מפני תיקון העולם - בסוגיה שלנו מבואר מה היא אותה תקנה (מפני תקנת ממזרים / מפני תקנת עגונות).
* במקרה הנ"ל - רבי ורשב"ג נחלקו מה יהיה הדין אם הבעל בכל זאת ביטל את הגט בפני בית דין (לדעת רבי: מבוטל).

דף לג עמוד ב
* אמר לעשרה כתבו גט לאשתי - בברייתא בעמוד הקודם נחלקו רבי ורשב"ג אם יכול לבטל זה שלא בפני זה (רבי סובר שכן), ובעמוד שלנו הגמרא מבררת את טעם מחלוקתם.
* בסוף העמוד מובאות דעות שונות של אמוראים כמי נפסקה ההלכה במחלוקות רבי ורשב"ג הללו.
מספר צפיות: 8
דף לד עמוד א
* אביי ורבא נחלקו אם "גילוי דעת בגט" (=גילוי דעתו של הבעל שאינו רוצה בשליחות של נתינת הגט ששלח) נחשב או לא (לדעת אביי לא נחשב).
* רבא מביא הוכחה אחת לשיטתו ואביי דוחה אותה, ואביי מביא 2 הוכוחות לשיטתו ורבא דוחה אותן.

דף לד עמוד ב
* רבן גמליאל הזקן תיקן שמי שיש לו שני שמות (שם אחד מוכר והשני פחות מוכר) צריך לכתוב בגט את השם המוכר שלו וגם "כל שום שיש לו" - מפני תיקון העולם (שלא יוציאו לעז על בניה מן השני לאמר לא גירשה בעלה שאין זה שמו).
* בעקבות 2 המשניות האחרונות שעסקו בתקנות רבן גמליאל הזקן (בענייני גיטין) מפני תיקון העולם, מובאות מכאן והלאה סדרה של משניות של תקנות שונות שתוקנו מפני תיקון העולם.
מספר צפיות: 9
דף לה עמוד א
* במשנה (בעמוד הקודם) מובא שנמנעו הדיינים מלהשביע את האלמנה שלא קיבלה כלום לפרעון כתובתה מחשש לשבועת שקר, ובעמוד שלנו מבואר שאת הגרושה לא נמנעו מלהשביע.
* לא אמרו במשנה שנמנעו מלהשביע את האלמנה אלא בבית דין (ששם השבועה חמורה), אבל חוץ לבית דין משביעין אותה, לדעת שמואל, אך רב חולק.
* מודה רב שאם קפצה ונשבעה - גובה כתובתה.

דף לה עמוד ב
* במשנה לעיל נאמר שרבן גמליאל הזקן התקין שתהא האלמנה נודרת ליתומים כל מה שירצו וגובה כתובתה - לדעת רב הונא זה רק אם עדיין לא נשאת (שמא יפר לה הבעל) ורב נחמן סובר שזה אפילו אם נשאת (כי סובר שמדירים אותה ברבים ונדר כזה לא ניתן להפר).
* אדם שבא לחכם להתיר לו את נדרו - נחלקו האמוראים אם צריך לפרט את הנדר.
מספר צפיות: 6
דף לו עמוד א
* לדעת רבה, רבן גמליאל הזקן תיקן לשיטת רבי אלעזר (הסובר שעדי מסירה כרתי) שהעדים יחתמו על הגט מפני תיקון העולם (שמא עדי המסירה לא יהיו זמינים).
* לדעת רב יוסף, תקנת רבן גמליאל הזקן היא בשיטת רבי מאיר (הסובר שעדי חתימה כרתי) שהעדים יפרשו את שמותיהן בגט (כדי שיהיה קל לאתר אותם).
* לדעת אביי, תקנת פרוזבול שתיקן הלל היא רק כששמיטת כספים אינה נוהגת מהתורה אלא מדרבנן (בזמן הזה וכשיטת רבי).

דף לו עמוד ב
* לדעת רבא (לפי רש"י), תקנת פרוזבול קיימת גם כששביעית נוהגת מהתורה, ומכח הפקר בית דין.
* הגמרא מתלבטת אם הלל תיקן פרוזבול רק לדורו או גם לדורות הבאים.
* הנעלבין ואינן עולבים שומעין חרפתן ואין משיבין עושים מאהבה ושמחין ביסורין - עליהן הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.
מספר צפיות: 10
דף לז עמוד א
* יתומים לא צריכים לכתוב פרוזבול (אין השביעית משמטת חוב של אביהן).
* אין כותבים פרוזבול אלא אם יש ללוה (או לערב שלו או למישהו שחייב לו) קרקע (כי תיקנו פרוזבול רק במקרה השכיח והמצוי).
* האמוראים נחלקו אם השביעית משמטת שטר שיש בו אחריות נכסים.
* המלוה את חבירו מעות על המשכון והמוסר שטרותיו לבית דין - אין משמטין.

דף לז עמוד ב
* המחזיר חוב לחבירו בשביעית צריך שיאמר לו משמט אני, ואם אמר לו אע''פ כן יקבל הימנו.
* המוציא שטר חוב צריך שיהא עמו פרוזבול וחכמים אומרים אינו צריך (כי נאמן לומר שהפרוזבול אבד).
* המשנה והגמרא עוסקים בדין של עבד כנעני שנשבה ופדאוהו ישראלים אחרים - מתי והאם חוזר ומשתעבד או יוצא לחירות.
מספר צפיות: 10
דף לח עמוד א
* לדעת ר' יוחנן: עבד שברח מבית האסורים - יצא לחירות, ולא עוד אלא שכופין את רבו וכותב לו גט שיחרור.
* לדעת שמואל: המפקיר עבדו - יצא לחירות, ואינו צריך גט שיחרור.
* חביבה להן (לגוים) בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן (כאשר הדבר נעשה בצינעא).

דף לח עמוד ב
* לדעת שמואל, כל המשחרר עבדו - עובר בעשה, אא"כ משחרר אותו לצורך מצוה.
* בעלי בתים יורדים מנכסיהם בגלל: (1) שמשחררים את עבדיהם לחירות (2) שמסיירים בשדותיהם בשבת כדי לבדוק מה הן צריכין (3) שקובעים את סעודת השבת בזמן שהחכם דורש.
* לדעת רבה בשם רב: המקדיש עבדו - יצא לחירות, אך רב יוסף בשם רב חולק וסובר שכוונתו היתה להקדישו לדמיו.
1 2 3 4 5 6
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר