סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 
מספר צפיות: 14
דף כ עמוד א
* גט שכתבו שלא לשמה והעביר עליו קולמוס לשמה - לדעת רב חסדא נחלקו התנאים אם הגט כשר.
* גט שנכתב על איסורי הנאה - כשר.
* גט שאותיותיו חקוקות - פסול אם החקיקה היתה מסביב לאותיות וכך נוצרו האותיות.

דף כ עמוד ב
* כתב לה גט על טס של זהב ואמר לה התקבלי גיטך והתקבלי יחד עמו את פרעון כתובתך תמורת שווי זהב הטס - הרי היא מגורשת וגם נפרע חוב כתובתה בזה.
* "הרי זה גיטך והנייר שלי" - אינה מגורשת, "על מנת שתחזירי לי את הנייר" - הרי זו מגורשת.
* היו מוחזקים בעבד שהוא שלו וגט כתוב על ידו והרי הוא יוצא מתחת ידה - אינה מגורשת (כי יתכן שהעבד הלך מעצמו לאשה, ולא שנתן לה בעלה את העבד).
מספר צפיות: 10
דף כא עמוד א
* לדעת רבא, כתב גט לאשתו ונתנו ביד עבדו, וכתב לה שטר מתנה על העבד - קנתה האשה את העבד ומתגרשת על ידי הגט שבידו, ואביי חולק.
* לדעת רבא, כתב לאשתו גט ונתנו בחצרו, וכתב לה שטר מתנה על החצר - קנתה האשה את החצר ומתגרשת על ידי הגט שבתוכה, ואביי חולק.

דף כא עמוד ב
* גט שנכתב על קרן של פרה צריך לתת לאשה את כל הפרה בשביל שתתגרש בגט שעל הקרן, אך אם קצץ את הקרן ונתן אותו לאשה אינה מגורשת.
* גט שנכתב על עלה של עציץ נקוב - נחלקו אביי ורבא אם כשר.
מספר צפיות: 7
דף כב עמוד א
* עציץ נקוב, שהנקב שלו נמצא בארץ [אך השורשים עדיין לא השרישו], והנוף שלו נמצא בחו"ל - נחלקו האמוראים אם הולכים אחר הנקב (וחייב במעשרות) או אחר הנוף (ופטור).
* יש 3 דרגות בעיבוד העור - הגמרא מפרטת את 3 הסוגים הללו, את שמותם ואת שיעורם לענין איסור הוצאה בשבת.

דף כב עמוד ב
* גט שנכתב על דבר שיכול להזדייף כשר לדעת רבי אלעזר (כי "עדי מסירה כרתי")
- נחלקו האמוראים אם כשר רק אם קיבלה את הגט ובאה לבית דין לאלתר כדי שיתירו לה לינשא, או אף אם באה לאחר זמן מרובה.
- עוד נחלקו האמוראים אם רבי אלעזר הכשיר רק בגיטי נשים או אף בשאר שטרות.
מספר צפיות: 5
דף כג עמוד א
* במשנה (בעמוד הקודם) נאמר ש"הכל כשרין לכתוב את הגט אפילו חרש שוטה וקטן":
- רב הונא מבאר שזה רק אם גדול עומד על גביו ואומר לו לכתוב "לשמה" (והמשנה כדעת רבי אלעזר, וצריך כתיבה לשמה),
- רב נחמן מבאר שאין צורך בתנאי זה (והמשנה כדעת רבי מאיר, וצריך חתימה לשמה, אך לא כתיבה לשמה).
- אפשרות נוספת לבאר היא שמדובר שהם לא כתבו את התורף אלא רק את הטופס (והמשנה כדעת רבי אלעזר, אך רק את התורף צריך לכתוב לשמה).
* הכל כשרין להביא את הגט מחו"ל, חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ועובד כוכבים.

דף כג עמוד ב
* נחלקו האמוראים אם עבד יכול להיות שליח הולכה/קבלה לגט.
* הנשים שאינן נאמנות להעיד לאשה שמת בעלה (חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה) - לדעת רב יוסף נאמנות להביא גיטה בארץ אך לא מחו"ל, ולדעת אביי להיפך.
מספר צפיות: 5
דף כד עמוד א
* במשנה (בעמוד הקודם) נאמר: "האשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם" - הגמרא מבררת לאורך כל העמוד באיזה מקרה בדיוק מדובר.
* האומר לאשתו "טלי גיטך מעל גבי הקרקע" - לא אמר כלום (כי צריך נתינה ממנו אליה).
* החלק הראשון של פרק שלישי (המתחיל בסוף העמוד) עוסק בדיני כתיבת הגט שיהא לשמה.

דף כד עמוד ב
* הגמרא מבארת שהמשנה מלמדת שצריך לכתוב את הגט גם לשם האיש המגרש וגם לשם האשה המתגרשת.
* לדעת שמואל, כל מקום ששנו חכמים שהגט פסול, הכוונה היא שהגט אמנם פסול אך אם בעלה כהן הרי שהיא נפסלה עליו משום גרושה [אך רב חולק על כך].
מספר צפיות: 9
דף כה עמוד א
* היו לו 2 נשים עם אותו השם ואמר לסופר "כתוב גט לאיזו שתצא בפתח תחילה" - לדעת רב יהודה פסול לגרש בגט כזה (כי "אין ברירה").
* הלוקח פירות מכותים בארץ ישראל (בתקופה בה נחשבו לגירי אמת) - צריך לההפריש את כל התרומות ומעשרות (ולא כמו הלוקח מעם הארץ שחייב להפריש רק מעשרות).

דף כה עמוד ב
* חולה שאמר לאשתו "הרי זה גיטך מעכשיו אם אמות מחולי זה" ומת מחולי זה - הרי היא מגורשת למפרע, ולדעת רבי יהודה הדין שלה באותם הימים שבין נתינת הגט למיתה כדין אשת איש.
* האומר לאשה "הריני בועליך על מנת שירצה אבא" - אע''פ שלא רצה האב, מקודשת לדעת ת"ק, אך ר' שמעון בן יהודה חולק.
מספר צפיות: 8
דף כו עמוד א
* סופר שמכין טפסי גיטין שיהיו מזומנים לו - צריך לדעת ת"ק שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן (ולדעת שמואל אף מקום הרי את מותרת לכל אדם).
* ר' יונתן מבאר שהתירו לסופר להכין טפסי גיטין (ולא גזרו משום התורף), "משום תקנת סופר" שיהו מזומנין לו.

דף כו עמוד ב
* מובאים בסוגיה פירושים נוספים לדין האמור במשנה ("משום קטטה" / "משום תקנת עגונות").
* גם המגרש את ארוסתו - צריך לכתוב בגט זמן כשר ולא מוקדם (או בגלל "בת אחותו" שלא יחפה במקרה שזינתה לאחר האירוסין, או משום "גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה").
מספר צפיות: 7
דף כז עמוד א
* במשנה נאמר ש"המביא גט ואבד הימנו - מצאו לאלתר כשר ואם לאו פסול" - הגמרא הקשתה על כך ממשנה במסכת ב"מ ואילו רבי זירא הקשה על כך מברייתא.
* לשיטת רבה, במקום שהשיירות מצויות והוחזקו שני אנשים באותו השם - מי שמצא גט אשה (או שטרות מסוגים אחרים), אין להשיב זאת לבעליו (מחשש שזה לא שלו).

דף כז עמוד ב
* לדעת רבי ירמיה אם העדים העידו על גט שנמצא ש"מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של שם זה ואותו חתמנו לאיש זה התובעו" - נאמנים, ואפילו אם הגט נמצא לאחר זמן רב.
* לדעת רב אשי אם העדים העידו על סימן מובהק בגט שנמצא (כגון: נקב יש בו בצד אות פלונית) - נאמנים, ואפילו אם הגט נמצא לאחר זמן רב.
מספר צפיות: 9
דף כח עמוד א
* שליח שהביא גט מזקן או מחולה, יכול לתת לאשה את הגט ולהסתמך על 'חזקת חיים' שלהם - לדעת רבא זה רק בזקן שלא הגיע לגבורות ובחולה שאינו גוסס.
* "בת ישראל הנשואה לכהן והלך בעלה למדינת הים אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים" - לדעת אביי דין זה שנוי במחלוקת תנאים, ולדעת רבא לא.

דף כח עמוד ב
* קרבן נשים וחטאת העוף לא צריכים סמיכה.
* לפי הלישנא הראשונה בדעת רב יוסף: מי שנגמר דינו למיתה - בבית דין של ישראל, עדיין יתכן שלא יומת כי ימצאו לו זכות, אך בבית דין של גוים בודאי שיומת.
מספר צפיות: 7
דף כט עמוד א
* לפי הלישנא השניה בדעת רב יוסף: מי שנגמר דינו למיתה - בבית דין של גוים, עדיין יתכן שלא יומת כי הם נוטלים שוחד, אך בבית דין של ישראל בודאי שיומת.
* המשנה והגמרא מפרטים באלו מקרים שליח שמביא גט בארץ ישראל יכול לתת את הגט לשליח אחר כדי שהוא יתן את הגט לאשה.

דף כט עמוד ב
* שליח המביא גט ממדינת הים וחלה יכול למנות שליח אחר במקומו בפני בית דין (ויאמר בפני נכתב ובפני נחתם), ושליח זה יכול אף הוא למנות שליח אחר במקומו בפני בית דין.
* שליח המביא גט בארץ ישראל יכול למנות שליח אחר, ושליח זה יכול למנות שליח אחר וכן הלאה (וכל זה לא צריך להתבצע בפני בית דין).
מספר צפיות: 11
דף ל עמוד א
* יש מחלוקת אם מועילה טענת אונס בתנאי הגט (שנתן גט על תנאי ולא התקיים התנאי בגלל אונס).
* המלוה מעות לכהן/לוי/עני - יכול להתנות מראש שיגבה את חובו מן התרומות והמעשרות שמגיע להם מפירותיו (בגמרא מובאים 3 אופנים לבאר כיצד זה מתאפשר, שהרי בפועל הם לא קיבלו ממנו את פירותיו אלו).

דף ל עמוד ב
* אם יאמרו לך שמת חברך - תאמין, אבל אם יאמרו לך שחברך התעשר - אל תאמין, כי עשירות לא שכיחה.
* 'חברים' לא נחשדו להפריש תרומה 'שלא מן המוקף' (=כשאין הפירות כולן סמוכים זה לזה בשעת ההפרשה).
מספר צפיות: 11
דף לא עמוד א
*תרומה גדולה ותרומת מעשר - ניטלות באומדן ובמחשבה (לדעת אבא אלעזר בן גמלא).
* לבעל הבית (ישראל) יש רשות לתרום תרומת מעשר מן המעשר שברשותו אף שאינו שלו אלא של הלוי.
* המשנה מבארת מקרים נוספים שבהם סומכים על החזקה שהדבר נשאר כמו שהיה.

דף לא עמוד ב
* חכמים חולקים על רבי אלעזר (שבמשנה) וסוברים שאין סומכים על 'חזקה', ומקוה שנמדד ונמצא חסר, כל טהרות שנעשו על גביו למפרע - טמאות.
* 4 רוחות מנשבות בכל יום ורוח צפונית מנשבת עם כולן, שאלמלא כן אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת ורוח דרומית קשה מכולן.
1 2 3 4 5 6
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר