סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 7
דף לט עמוד א
* כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה.
* כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו, שנאמר: שאו ידיכם קדש וברכו את ה'.
* ר' אלעזר בן שמוע השיב לתלמידיו שהוא האריך ימים בזכות זה שמימיו לא קיצר את דרכו דרך בית הכנסת, וכשתלמידיו ישבו על הקרקע לא הלך ביניהם, ולא נשא כפיו בלא ברכה.
* בסוגיה מפורטות הברכה והתפילות שמברכים הכהנים לפני ואחרי ברכת כהנים.

דף לט עמוד ב
* בעמוד זה מובאות הלכות נוספות בענין ברכת כהנים וכן הלכות בענין קריאת שמע.
* אין הכהנים רשאים לכופף בחזרה את אצבעותיהם (שהיו פתוחות בשעת ברכת כהנים) עד שיחזירו את פניהם מן הצבור כלפי התיבה (לאחר שיתחיל שליח צבור ברכת שים שלום).
מספר צפיות: 4
דף מ עמוד א
* רבי אבהו המשיל את דברי ההלכה לאבנים טובות ואת דברי האגדה למיני סדקית שמושכים יותר את הצבור בגלל שהם זולים ולא בגלל מעלתם.
* לעולם תהא אימת צבור עליך, שהרי כהנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי שכינה.

דף מ עמוד ב
* במקדש לא עונים אמן על שום ברכה אלא ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
* המשנה מבארת את סדר קריאת התורה של הכהן הגדול ביום הכפורים לאחר שסיים את עבודת היום.
* אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד.
מספר צפיות: 5
דף מא עמוד א
* מותר לדלג מפרשה לפרשה כשקוראים בתורה בענין אחד, וכשקוראים בנביא מותר לדלג אפילו ב-2 עניינים - וכל זה רק בתנאי שעד שיסיים המתורגמן את תרגום הפסוק האחרון, יגיע כבר הגולל לפרשה השניה ויוכל מיד להתחיל בקריאתו.
* ר"ח טבת שחל להיות בשבת קוראים ב-3 ספרי תורה: פרשת השבוע, קריאה לר"ח וקריאה לחנוכה.
* המשנה מפרטת את דיני קריאת פרשת המלך הנאמרת בלשון הקודש במוצאי יו"ט ראשון של חג סוכות בשנה שלאחר שנת השמיטה.

דף מא עמוד ב
* נשיא שמחל על כבודו יש מחלוקת אם כבודו מחול, אך מלך שמחל על כבודו לדעת כולם אין כבודו מחול, אא"כ מחל לצורך מצוה.
* נחלקו האמוראים אם מותר להחניף לרשע בעולם הזה.
* בגמרא מובאות מספר דרשות בגנות החנופה.
מספר צפיות: 7
דף מב עמוד א
* 4 כתות אין מקבלות פני שכינה: כת ליצים, כת חניפים, כת שקרנים, כת מספרי לשון הרע.
* פרק שמיני (המתחיל בעמוד זה) עוסק בביאור דיני משוח מלחמה.
* משוח מלחמה מדבר אל העם בלשון הקודש, ופעמיים מדבר עמם: אחת כשיצאו מארצם ואחת במלחמה עצמה.

דף מב עמוד ב
* הגמרא מביאה מספר דרשות על הפסוקים העוסקים בגלית הפלשתי.
* מובאות 4 דעות מדוע גלית מכונה "איש הבנים".
* בשכר 4 דמעות שהורידה ערפה על חמותה זכתה ויצאו ממנה 4 גבורים.
* אסור לספר בשבחן של רשעים.
* "דאגה בלב איש ישחנה" - נחלקו האמוראים אם הכוונה היא שיסיח דעתו ממנה או שיספר אותה לאחרים.
מספר צפיות: 6
דף מג עמוד א
* פנחס מתייחס מצד אמו גם ליוסף וגם ליתרו.
* במשנה ובגמרא מבואר מה הכהן (משוח מלחמה) מדבר ואף משמיע לעם, ומה הכהן מדבר והשוטר משמיע לעם, ומה השוטר מדבר ואף משמיע לעם לפני צאתם למלחמה.
* במשנה מפורט מי חוזר מהמלחמה ותפקידו לספק מים ומזון ולתקן את הדרכים לאנשי המלחמה, ומי צריך להישאר במלחמה, ומי אינו יוצא כלל מביתו למלחמה.

דף מג עמוד ב
* כרם של 2 שותפין - אין חוזרים עליו מערכי המלחמה.
* נחלקו התנאים אם מותר להבריך אילן בירק.
* בכל 4 אמות של המת אסור לקרות קריאת שמע.
* למסקנת הגמרא מותר לאח להתחתן עם אחותו החורגת (ואין חשש שבעקבות כך יתירו בטעות לאח להתחתן עם אחותו).
מספר צפיות: 6
דף מד עמוד א
* חכמים גזרו שיהא המת מטמא כל הנכנס ב-4 אמותיו (מחשש שאוכלי טהרות יטמאו ולא ישימו לב לכך).
* לימדה תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח''כ ישא אשה (הדבר נלמד מהסדר בפסוקי האזהרה לשוב מהמלחמה).
* מסוגיית הגמרא ניתן ללמוד שהסדר הרצוי הוא כך: מקרא, משנה, גמרא, מעשים טובים, דרוש וקבל שכר.

דף מד עמוד ב
* במלחמות מצוה/חובה - הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
* מי שסח בין הנחת תפילין של יד לתפילין של ראש - עבירה היא בידו, וחוזר עליה מעורכי המלחמה לדעת ר''י הגלילי.
* פרק 9 (המתחיל בעמוד זה) עוסק בדיני עגלה ערופה (הנאמרת גם היא ע"י הזקנים והכהנים בלשון הקודש).
* נחלקו התנאים אם 3 או 5 דיינים מבית דין הגדול שבירושלים היו יוצאים למקום החלל ומודדים מה העיר הקרובה.
מספר צפיות: 6
דף מה עמוד א
* לדעת רבי אליעזר בן יעקב גם המלך והכהן הגדול (בנוסף לסנהדרין) היו יוצאים ומודדים מה היא העיר הקרובה אל החלל שנמצא.
* רבי יהודה וחכמים נחלקו אם חל דין 'שכחה' על עומר הטמון בשדה.
* 2 חללים זה על גב זה והאחד משוך להלן מחבירו מעט וכל אחד מהם קרוב לעיר אחרת - דנה הגמרא מאין מודדים כדי לדעת מה נחשב לעיר הקרובה שצריכה להביא עגלה ערופה.

דף מה עמוד ב
* לדעת חכמים דין עגלה ערופה חל רק במת שנמצא באופנים הבאים: "חלל (בחרב)" - ולא חנוק, "חלל" - ולא מפרפר, "באדמה" - ולא טמון בגל, "נופל" - ולא תלוי באילן, "בשדה" - ולא צף על פני המים.
* אין ירושלים מביאה עגלה ערופה.
* נחלקו התנאים מאין היו מודדין לדעת איזו היא העיר הקרובה: מטיבורו / מחוטמו / ממקום שנעשה חלל מצוארו.
מספר צפיות: 5
דף מו עמוד א
* בהמות קדשים אינן נפסלות אם עבדו בהן - בין אם עבד בהן עבודת היתר ובין אם עבד בהן עבודת איסור (כגון בשבת), בין אם עבד בהן קודם שהוקדשו ובין אם עבד בהן לאחר שהוקדשו.
* למסקנת הגמרא יש מחלוקת תנאים אם משא פוסל פרה אדומה אף שהפרה לא משכה אותו.
* מפני מה אמרה תורה הביא עגלה בנחל ("עגלה ערופה")? אמר הקב''ה: יבא דבר שלא עשה פירות ויערף במקום שאין עושה פירות ויכפר על מי שלא הניחו לעשות פירות.

דף מו עמוד ב
* כופין את מי שאינו רוצה ללוות את חבירו לדרך שילוהו, ששכר הלויה אין לה שיעור.
* המהלך בדרך ואין לו לויה יעסוק בתורה.
* כל המלוה את חבירו ארבע אמות בעיר אינו ניזוק.
* כל שאינו מלוה ומתלוה כאילו שופך דמים.
מספר צפיות: 10
דף מז עמוד א
* לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות ואע''פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
* 3 חינות הן: חן מקום על יושביו, חן אשה על בעלה, חן מקח על מקחו.
* לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו לאחד מתלמידיו (יש"ו) בשתי ידיו.
* כל מי שחטא והחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה.

דף מז עמוד ב
* משרבו בעלי הנאה - נתעותו הדינין ונתקלקלו המעשים ואין נוח בעולם.
* מי שהוא יהיר - אינו מקובל אפילו על אנשי ביתו (אשתו).
* משרבו מקבלי מתנות נתמעטו הימים ונתקצרו השנים (ככתוב: שונא מתנות יחיה).
* משרבו מקבלי צדקה מן העובדי כוכבים - ישראל למטה והם למעלה, ישראל לאחור והם לפנים.
מספר צפיות: 7
דף מח עמוד א
* הפסוק עורה למה תישן ה' נאמר על זמן שישראל שרויין בצער ועובדי כוכבים בנחת ושלוה.
* משבטלה סנהדרין - בטל השיר מבית המשתאות.
* משמתו נביאים הראשונים - בטלו אורים ותומים.
* מיום שחרב בהימ''ק אין יום שאין בו קללה.
* גברים שרים ונשים עונות - פריצות; נשים שרות וגברים עונים - כאש בנעורת.

דף מח עמוד ב
* משמתו חגי זכריה ומלאכי - נסתלקה רוח הקודש מישראל, ואע''פ כן היו משתמשים בבת קול.
* על הלל הזקן ועל שמואל הקטן אמרה בת קול שראוי שתשרה שכינה עליו אלא שאין דורו ראוי לכך.
* כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר - אינו אלא מקטני אמנה.
* מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבא? קטנות שהיה בהן, שלא האמינו בהקב''ה.
מספר צפיות: 10
דף מט עמוד א
* 2 ת"ח המהלכין בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראוין לישרף באש.
* 2 ת''ח הדרין בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה אחד מת ואחד גולה.
* כל ת''ח העוסק בתורה מתוך הדחק תפלתו נשמעת / משביעין אותו מזיו שכינה / אף אין הפרגוד ננעל בפניו.
* משחרב בהמ''ק - בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם ונדלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון ואין דורש ואין מבקש ואין שואל, על מי לנו להשען? על אבינו שבשמים.

דף מט עמוד ב
* "בעקבות משיחא חוצפא יסגא" (סמוך לביאת המשיח החוצפה תתרבה).
* סמוך לבית המשיח: האמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו, ועל מה יש לנו להשען? על אבינו שבשמים.
* ארור אדם שיגדל חזירים וארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית.
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר