סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 9
דף יט עמוד א
* המשנה מבארת את סדר הקרבת מנחת הסוטה.
* חכמים סוברים שמשקה את האשה במים המאררים ואח''כ מקריב את מנחתה, ורבי שמעון חולק וסובר שהסדר הפוך.
* יש 2 ר' יאשיה: האמורא היה בדורו של רבי אלעזר בן פדת (והוא זה המוזכר בסוגייתנו), והתנא היה בר הפלוגתא של ר' יונתן. (רש"י)

דף יט עמוד ב
* הגמרא מבררת כיצד חכמים ורבי שמעון דרשו את הפסוקים (כמקור למחלוקתם שלעיל).
* אם נמחקה המגילה ואח"כ אמרה האשה "איני שותה" - אם ניכר בה שאינה רותתת ופוחדת הרי שמוכח שאכן נטמאה ולכן אין להשקותה בעל כרחה, אך אם ניכר בה שהיא פוחדת הרי שאם קרב כבר הקומץ ונמחקה המגילה משקין אותה בעל כרחה.
מספר צפיות: 8
דף כ עמוד א
* אם יש לה זכות היתה תולה לה (שלא תמות מיד מהמים המאררים) - מכאן אומר בן עזאי חייב אדם ללמד את בתו תורה שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה.
* ר''א אומר כל המלמד בתו תורה (כאילו) לומדה תפלות.
* רבי ישמעאל הזהיר את רבי מאיר שהיה סופר סת"ם: הוי זהיר שמלאכתך מלאכת שמים היא, שמא תחסיר אות אחת או תתיר אות אחת נמצאת אתה מחריב את כל העולם כלו.

דף כ עמוד ב
* נחלקו התנאים אם מותר למחוק לסוטה מפרשת סוטה שבספר תורה עצמו.
* נחלקו התנאים אם מגילתה (של סוטה שאמרה טמאה אני ופטורה מלשתות) כשירה להשקות בה סוטה אחרת.
* טמא מת, ואפילו מת עצמו, מותר ליכנס למחנה לויה.
* נחלקו התנאים למשך כמה זמן תולה לה הזכות: 3/9/12 חודשים.
מספר צפיות: 7
דף כא עמוד א
* לדעת רבא (מסקנת הסוגיה): תורה - בזמן שעוסק בה מגינה ומצילה, בזמן שלא עוסק בה מגינה אך לא מצילה. מצוה - בין בזמן שעוסק בה ובין בזמן שלא עוסק בה, מגינה אך לא מצילה.
* לנשים יש זכות לימוד תורה בכך שטורחות על בניהן להביאן לבית הספר ובכך שממתינות לבעליהן עד שחוזרים מבית המדרש.
* עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה.

דף כא עמוד ב
* אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן (פירוש ראשון ברש"י: שפירש מכל עסקים ונעשה עליה עני וחסר כל).
* אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו.
* 'חסיד שוטה' זה מי שרואה אשה טובעת בנהר ואומר שאין זה דרך ארץ להסתכל עליה ולהצילה.
* בגמרא מובאות 7 דעות לבאר מה זה 'רשע ערום'.
מספר צפיות: 5
דף כב עמוד א
* קרא ושנה ולא שימש ת''ח - נחלקו האמוראים: הרי זה עם הארץ / בור / כותי / מגוש (מכשף האוחז את העינים וגונב את הלבבות).
* איזהו עם הארץ? - נחלקו התנאים:מי שאינו קורא ק''ש שחרית וערבית בברכותיה / שאינו מניח תפילין / שאין לו ציצית בבגדו / שיש לו בנים ואינו מגדלן ללמוד תורה / אפילו קורא ושונה ולא שימש ת''ח.
* המורין הלכה מתוך משנתן - הרי הם מבלי עולם.

דף כב עמוד ב
* אין תלמיד חכם רשאי להורות עד גיל 40 שנה.
* לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
* ינאי המלך אמר לאשתו: אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס.
מספר צפיות: 7
דף כג עמוד א
* המשנה מביאה רשימה של מקרים בהם מנחת סוטה נשרפת ולא מוקרבת.
* המשנה מביאה 4 הבדלים בדיני כהן לעומת כהנת.
* המשנה מביאה 8 הבדלים בדיני איש לעומת אשה.
* כל הנשואות לכהונה מנחותיהן נשרפות - הקומץ קרב בעצמו והשירים קריבין בעצמן (לגבי השירים - לדעה אחת מעלה אותם על גבי המזבח כשאר עצי המערכה, ולדעה שניה מתפזרים על בית הדשן).

דף כג עמוד ב
* כהן הנושא פסולה לכהונה - מחלל אותה ואת זרעה מהכהונה, אבל הוא אינו מתחלל.
* הגמרא מביאה בקצרה לאורך כל העמוד את המקורות להבדלים שצויינו במשנה.
* בפרק רביעי (המתחיל בסוף העמוד) יבוארו אותם הנשים והאופנים שאין נוהג בהם דיני הסוטה.
מספר צפיות: 7
דף כד עמוד א
* במשנה מובאת רשימה של נשים שלא שותות מי סוטה לבודקן אם נטמאו ולא מקבלות את כתובתן.
* במשנה מובאת רשימה של נשים שלא שותות אך כן מקבלות כתובה.
* הנושא מעוברת חבירו ומינקת חבירו, איילונית, זקינה ושאינה ראויה לילד - נחלקו התנאים אם שותות.
* המשנה סוברת כר' יונתן ששומרת יבם לא שותה, אך ר' יאשיה חולק על כך.

דף כד עמוד ב
* דין השקאת סוטה נאמר דוקא אם קודם ששכב עמה הבועל בזנות כבר בא עליה הבעל פעם אחת.
* הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד (בזנות) - לדעת רב קנה אותה לגמרי, ולדעת שמואל קנה אותה רק לענין זה שיורש את נכסי אחיו ואם רוצה לגרשה צריכה גט ולא חליצה.
מספר צפיות: 5
דף כה עמוד א
* עוברת על דת (שאינה מתנהגת בצניעות) - צריך להתרות בה בכדי להפסידה כתובתה.
* הגמרא מתלבטת אם עוברת על דת שרצה הבעל לקיימה תחתיו ולא לגרשה, אם רשאי בכך.
* בן סורר ומורה שרצו אביו ואמו למחול לו מוחלין לו.
* למסקנת הגמרא, בעל שמחל על קינויו קינויו מחול, אם מחל לה לפני שנסתרה.

דף כה עמוד ב
* סוטה שנסתרה ומת בעלה, נחלקו (במשנה בדף כד ע"א) ב"ש וב"ה אם שותה - ובסוגייתנו מבואר שטעם מחלוקתם הוא אם שטר העומד לגבות כגבוי דמי או לא.
* לדעת רבה בר אבוה איילונית (שבעלה קינא לה ונסתרה) דברי הכל לא שותה ולא נוטלת כתובתה.
מספר צפיות: 11
דף כו עמוד א
* בחור שנשא עקרה וזקינה ואין לו אשה ובנים - אם קינא לה בעלה ונסתרה, לא שותה ולא נוטלת כתובה.
* למסקנת הגמרא, נחלקו התנאים אם איילונית (שבעלה קינא לה ונסתרה) שותה ונוטלת כתובתה או לא.
* אשת ממזר לממזר ואשת נתין לנתין ואשת גר ועבד משוחרר (שבעלה קינא לה ונסתרה) - או שותה או לא נוטלת כתובה.

דף כו עמוד ב
* ניתן לקנות ולומר לאשתו אל תסתרי עם איש פלוני, אף אם אותו איש פלוני הוא שחוף (שבשרו נשחף וכלה ויבש ואין בו כח), או אם הוא עובד כוכבים.
* ביאת הבהמה לא נחשבת לביאת זנות, ולכן אם קינא לאשתו שלא תיסתר עם בהמה אינו אוסרה עליו.
* אם אמר לאשתו שלא תיסתר עם איש פלוני לשכב עמו בקירוב בשר ללא ביאה כלל - אינו קינוי ואינה נאסרת.
מספר צפיות: 3
דף כז עמוד א
* אשה מזנה - בניה כשרין רוב בעילות אחר הבעל, ולכן מכריעה הגמרא שעדיף לשאת בת של אשה שמרננים אחריה שזינתה מאשר לשאת אותה עצמה.
* הגמרא מתלבטת האם גם בנים של אשה שפרוצה ביותר כשרים.
* אם האיש או האשה סומים - לא היתה שותה.
* אם האשה או האיש חיגרים או גידמים - לא היתה שותה.

דף כז עמוד ב
* אם האשה או האיש אילמים - לא היתה שותה.
* במשנה מובאות 3 דרשות (בעניינים שלא קשורים לסוטה) שדרש רבי עקיבא ודרשה אחת שדרש ר' יהושע בן הורקנוס "בו ביום" (ביום שהושיבו את ר''א בן עזריה לנשיאות). כנראה גם הדרשה הראשונה במשנה העוסקת בדין סוטה נאמרה "בו ביום" ולכן דרשות אלו הובאו במשנה - רש"י.
מספר צפיות: 10
דף כח עמוד א
* בזמן שהאיש מנוקה מעון (שלא בא על אשתו משעה שנסתרה ונאסרה עליו) המים בודקין את אשתו, אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו.
* כשם שהמים בודקין את האשה הסוטה כך הם גם בודקין את הבועל אותה שאף הוא לוקה - נחלקו התנאים בסוגייתנו מה המקור לדין זה.
* מדין זה שאסרה התורה סוטה שנסתרה לבעלה (אף שהוא רק אם ספק נבעלה), לומדים בקל וחומר לדין טומאת שרץ (לאסור את הספק כודאי).

דף כח עמוד ב
* דבר שיש בו דעת לישאל (כגון אדם או טהרות שהיה אדם עסוק בהם) - ברשות היחיד ספיקו טמא, ברה''ר ספיקו טהור.
* דבר שאין בו דעת לישאל - בין ברה''י בין ברה''ר ספיקו טהור.
* דינים אלו נלמדים מדין סוטה, שהרי עצם טומאת ספק כודאי לומדים מסוטה (ולכן גם פרטי הדינים נלמדים מסוטה).
מספר צפיות: 6
דף כט עמוד א
* מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא.
* לדעת רב המקור לכך, שספק טומאה דינו כטומאה הוא דוקא בדבר שיש בו דעת לישאל, נלמד מהפסוק "והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל... והבשר כל טהור יאכל בשר".
* הגמרא עושה צריכותא ומבארת מדוע יש צורך גם בלימוד של רב וגם בלימוד מסוטה כמובא בברייתא בדף הקודם.

דף כט עמוד ב
* רבן יוחנן בן זכאי סובר שככר של תרומה שנגע בשני לטומאה נעשה שלישי לטומאה - המקור לכך הוא מדין קל וחומר מטבול יום וכלי חרס.
* רבי יוסי לומד באמצעות קל וחומר שבקודש שלישי עושה רביעי.
* המקור לכך ששלישי פסול בקודש הוא מפסוק בתורה.
* נחלקו התנאים לגבי דין טבול יום שנגע בבשר קדשים אם נחשב כראשון לטומאה או כשני לטומאה או שרק פוסל קדשים וזהו.
מספר צפיות: 5
דף ל עמוד א
* ר''מ, ר' יוסי, ר' יהושע, ר' אלעזר, ר' אליעזר - כולם סוברים שאין שני לטומאה מטמא בחולין (אינו עושה שלישי בחולין).
* מצוה לתרום חלה על העיסה "מן המוקף" (העיסה והחלה צריכות להיות מחוברות/קרובות). (רש"י)

דף ל עמוד ב
* לדעת רבי עקיבא איסור תחומין (2000 אמה) הוא מהתורה ור' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי חולק עליו.
* נחלקו התנאים באיזה אופן אמרו בני ישראל את שירת הים: כגדול המקרא את ההלל (שעונין אחריו ראשי פרקים), כקטן המקרא את ההלל (שעונין אחריו כל מה שהוא אומר), כסופר הפורס על שמע (שהוא פותח תחילה וכולם קוראים יחד את כל הברכה).
* אפילו עוברים שבמעי אמן אמרו את שירת הים.
1 2 3
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר