דף סה עמוד א * הסוגיה עוסקת בפירוט האופנים בהם המוצא מת רשאי לפנותו (עם עפרו) ובאלו אופנים המת קנה את מקומו ובאלו אופנים נחשב המקום לשכונת קברות. * דין 'תפוסה' (שיש ליטול את המת עם עפרו) נלמד מהפסוק "ונשאתני ממצרים", ונחלקו התנאים מהו שיעור ה'תפוסה'. דף סה עמוד ב * "עילא מצאו וטיהרו ארץ ישראל" - חכמים רצו לטהר את ארץ ישראל מטומאה, ולכן תיקנו שאף במקום שישנה סיבה מועטת להתיר את פינוי הטומאה, ניתן לפנותה. * ספק נגעים שהתעורר לאדם כשהוא עדיין בחזקת טהרה - טהור, אך לאחר שכבר היה בו הנגע והתעורר ספק אם נטמא בנגע נוסף - טמא. (ודין זה נלמד מסברא [תוס']). * המשנה מפרטת שבעה דרכים בהם בודקים את הזב (כל עוד לא נזקק לזיבה) לוודא אם ראייתו מחמת אונס או לא.
דף סו עמוד א * במשנה נאמר שלאחר שהוחזק כזב בעל שתי ראיות אף שכבת זרעו טמאה היא, והגמרא מבררת לגבי איזה ענין זה נאמר. * שכבת זרע (אף של אדם טהור) מטמא במגע. * נחלקו התנאים אם שכבת זרעו של זב מטמא במשא (ומתי) או לא. * המשנה דנה אם שמואל הנביא היה נזיר או לא (ונחלקו בביאור הפסוק "ומורה לא יעלה על ראשו"). דף סו עמוד ב * נחלקו התנאים אם "גדול העונה אמן יותר מן המברך" או להיפך. * תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר: "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך". הדרן עלך מסכת נזיר
