דף פט עמוד א * אלמנה וגרושה שאמרה "הריני נזירה לכשאנשא" ונשאת - לדעת רבי ישמעאל: הזמן הקובע הוא שעת חלות הנדר (ולכן בעלה יכול להפר את הנדר), ולדעת רבי עקיבא: הזמן הקובע הוא שעת קבלת הנדר (ולכן בעלה לא יכול להפר את הנדר). * האמוראים נחלקו האם המשנה (המתחילה בסוף העמוד הקודם) סוברת כרבי עקיבא או אולי אף כרבי ישמעאל. * אם מסר האב (או שלוחיו) את הנערה המאורסה לשלוחי הבעל - האבא לא יכול להפר את נדריה כי יצאה מרשותו, והבעל אינו יכול להפר כי אין הבעל מפר בנדרים הקודמים לנישואין. דף פט עמוד ב * יש שלוש נשים שאין אביהן יכול להפר את נדריהן: בוגרת, שמת אביה, נערה שהשיאה אביה ונתאלמנה או נתגרשה. (ובמשנה רבי יהודה פירט תשע נשים, והן נכללות בתוך שלוש אלו). * אם תלתה האשה את נדרה בתנאי ועדיין לא נתקיים התנאי וממילא לא חל עדיין הנדר - לדעת חכמים (וכך במשנה): רשאי הבעל להפר כבר מעתה אף קודם שחל הנדר, ורבי נתן (בברייתא) חולק.
דף צ עמוד א * יש שלוש דעות של אמוראים לגבי מחלוקת רבי נתן וחכמים מהעמוד הקודם: (1) כשם שנחלקו בהפרה כך נחלקו בשאלה. (2) בשאלה דברי הכל אין חכם מתיר כלום אלא אם כן חל כבר הנדר. (3) בשאלה דברי הכל החכם מתיר ואף על פי שלא חל עדיין הנדר (והגמרא מקשה על כך בעמוד הבא). דף צ עמוד ב * לפי משנה אחרונה: אשת כהן שאמרה לבעלה נאנסתי ולכן נאסרתי עליך, האומרת לבעלה "שמים ביני לבינך" (שאינך ראוי להוליד), והנודרת ואומרת נטולה אני מן היהודים (אסרה על עצמה הנאת תשמיש כל היהודים) - תיקנו חכמים שלא תהא נאמנת אלא בתנאים מסוימים המפורטים במשנה (מחשש שמא נתנה עיניה באחר). * אשת כהן שאמרה לבעלה נאנסתי ולכן נאסרתי עליך - נחלקו האמוראים אם מותרת בתרומה או לא (אך אם נתאלמנה או נתגרשה לדעת כולם אסורה בתרומה).
דף צא עמוד א * אשת כהן שנאנסה - יש לה כתובה. * אשה שאמרה לבעלה "גרשתני" - לדעת רב המנונא: נאמנת, ולדעת רבא: לא נאמנת. דף צא עמוד ב * הגמרא מביאה כמה מעשים (אחד בעמוד הקודם ושלושה בעמוד זה) שהיה מקום לחשוש שהאשה נטמאה ואסורה לבעלה, אך פסקו האמוראים שהיא מותרת. * הר"ן סיים ביאורו למסכת זו: א-להים משמים יאיר עינינו בתורתו כאור החמה שבעתים ויזכנו לראות בבנין ירושלים אמן. הדרן עלך מסכת נדרים
