סקר
עם סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 3
דף פד עמוד א
* רבא (הסובר ש"בעל בכלל בריות הוא") הקשה לרב נחמן (הסובר ש"בעל לאו בכלל בריות הוא") ממשנה (להלן צ ע"א), ורב נחמן תירץ את הקושיה.
* אשה שנדרה ואמרה קונם שאני נהנית - לבריות יכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה, ולדעת משנתנו לא יכולה ליהנות ממעשר עני, ולדעת הברייתא יכולה.

דף פד עמוד ב
* רב יוסף ביאר (בסוף עמוד א) שהמשנה סוברת כחכמים והברייתא כרבי אליעזר, אך אביי דחה ביאור זה, ורבא ביאר שהמשנה והבריייתא עוסקות במקרים שונים (במשנה מדובר במעשר עני המתחלק בתוך הבית ובברייתא מדובר על מעשר עני המתחלק בתוך הגרנות).
* הגונב פירות טבל של חבירו ואכלו - יש מחלוקת תנאים אם צריך לשלם את כל דמי הטבל או רק את דמי החולין שבו.
מספר צפיות: 2
דף פה עמוד א
* אשה שאסרה את ההנאה ממעשה ידיה על קרובי משפחתה - אין בעלה יכול להפר נדר זה, שהרי אין לה בנדר זה עינוי נפש או משום דברים שבינו לבינה.
* שמואל פסק שהלכה כרבי יוחנן בן נורי (שאשה שאסרה את מעשה ידיה על בעלה - יפר, שמא יגרשנה ותהי אסורה עליו).

דף פה עמוד ב
* שמואל פסק שהלכה כרבי יוחנן הסנדלר (שהמקדיש מעשה ידי אשתו, המותר חולין).
* הגמרא הקשתה שיש לכאורה סתירה בין שני הפסקים הנ"ל של שמואל, והביאה 4 תירוצים (הצעה לתירוץ + 3 תירוצים של אמוראים) לקושיה זו (כאשר רק התירוץ האחרון [המובא בדף הבא] לא נדחה).
מספר צפיות: 5
דף פו עמוד א
* האומר לחבירו שדה זו שאני מוכר לך לכשאשוב ואקחנה ממך הרי היא מקודשת - הקדשו יחול.
* האומר לחבירו שדה זו שמכרתי לך לכשאשוב ואקחנה ממך הרי היא מקודשת - הקדשו לא יחול.
* האומר לחבירו שדה זו שמשכנתי לך לכשאפדנה ממך הרי היא מקודשת - הקדשו יחול.

דף פו עמוד ב
* הקדש חמץ ושחרור - מפקיעין מידי שעבוד.
* המשנה עוסקת ב-3 אופנים של הפרה בטעות (שהפרתו לא חלה) - טעה בזהות הנודר (נדרה אשתו וסבור שנדרה בתו ולהיפך), טעה בסוג הנדר (נדרה בנזיר וסבור שנדרה בקרבן ולהיפך), טעה בתוכן הנדר (נדרה מתאנים וסבור שנדרה מן הענבים ולהיפך).
מספר צפיות: 3
דף פז עמוד א
* אמרו לו לאדם שמת אביו וקרע את בגדיו ואח"כ נמצא שבנו הוא זה שמת - אם לא קרע במפורש על אביו יצא ידי חובת קריעה.
* הלכה ש"תוך כדי דיבור כדבור דמי" ויכול אדם לחזור בו במשך זמן זה, חוץ ממגדף ועובד עבודת כוכבים ומקדש ומגרש.

דף פז עמוד ב
* לדעת רבי ישמעאל אין הפרה לחצאין ורבי עקיבא חולק.
* לדעת רבי ישמעאל ורבי עקיבא יש הקמה לחצאין וחכמים חולקים.
* אשה שנדרה ובעלה לא ידע שהוא יכול להפר את נדריה - יכול להפר ביום שנודע לו ההלכה שהוא יכול להפר את נדרי אשתו.
מספר צפיות: 5
דף פח עמוד א
* הגמרא מבארת את טעמי התנאים שנחלקו אם סומא שהרג בשוגג גולה לעיר מקלט או לא.
* המדיר הנאה מחתנו והוא רוצה לתת לבתו מעות אומר לה הרי המעות האלו נתונין לך במתנה ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך.
* רב ושמואל נחלקו מה יהיה הדין במקרה הנ"ל כאשר אמר לבתו "מה שתרצי עשי".

דף פח עמוד ב
* רבי מאיר סובר ש"יד אשה כיד בעלה".
* אמרה "הריני נזירה לאחר שלשים יום" - אע''פ שנשאת בתוך ל' יום אינו יכול להפר.
מספר צפיות: 3
דף פט עמוד א
* לדעת ר' ישמעאל שעת חלות הנדר הוא הזמן הקובע לענין הפרה (אם היא נשואה או לא), ולדעת ר' עקיבא שעת קבלת הנדר הוא הזמן הקובע.
* האמוראים נחלקו האם המשנה שלנו סוברת כר' עקיבא או אולי אף כר' ישמעאל.
* אם מסר האב את הנערה המאורסה לשלוחי הבעל - יצאה מרשותו ואינו יכול להפר נדריה.

דף פט עמוד ב
* יש 3 סוגים של נערות שאין אביהן יכול להפר את נדריהן: בוגרת, יתומה שמת אביה, יתומה בחיי האב.
* אם תלתה האשה את נדרה בתנאי ועדיין לא נתקיים התנאי וממילא לא חל עדיין הנדר - לדעת חכמים (וכך במשנה) רשאי הבעל להפר כבר מעתה, ורבי נתן (בברייתא) חולק.
מספר צפיות: 3
דף צ עמוד א
* יש 3 דעות באמוראים לגבי מחלוקת רבי נתן וחכמים מהעמוד הקודם: (1) כשם שנחלקו בהפרה כך נחלקו בשאלה. (2) בשאלה דברי הכל אין חכם מתיר כלום אא''כ חל כבר הנדר. (3) בשאלה דברי הכל החכם מתיר ואע''פ שלא חל עדיין הנדר.

דף צ עמוד ב
* לפי משנה אחרונה: אשת כהן שאמרה לבעלה נאנסתי ולכן נאסרתי עליך, האומרת לבעלה 'שמים ביני לבינך' (שאינך ראוי להוליד), והנודרת ואומרת נטולה אני מן היהודים (אסרה על עצמה הנאת תשמיש כל היהודים) - תביא ראיה לדבריה (מחשש שמא נתנה עיניה באחר).
* אשת כהן שאמרה לבעלה נאנסתי ולכן נאסרתי עליך - נחלקו האמוראים אם מותרת בתרומה או לא (אך אם נתאלמנה או נתגרשה לדעת כולם אסורה בתרומה).
מספר צפיות: 2
דף צא עמוד א
* אשת כהן שנאנסה - יש לה כתובה.
* אשה שאמרה לבעלה 'גרשתני' - לדעת רב המנונא נאמנת, ולדעת רבא לא נאמנת.

דף צא עמוד ב
* הגמרא מביאה כמה מעשים (1 בעמוד הקודם ו-3 בעמוד זה) שלפי דברי האשה היא נטמאה ואסורה לבעלה, אך פסקו האמוראים שאינה נאמנת שמא נתנה עיניה באחר.
* הר"ן סיים ביאורו למסכת זו: אלהים משמים יאיר עינינו בתורתו כאור החמה שבעתים ויזכנו לראות בבנין ירושלים אמן.

הדרן עלך מסכת נדרים
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר