סקר
עם סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 2
דף נט עמוד א
* סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין - תרקב.
* כל הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו מקטיר עליה - ולכן מצוה להישאל על הקונמות (ולכן נחשבים כדבר שיש לו מתירין).
* רב חסדא לא קיבל את דברי רבה בשם ר' יוחנן שאמר שליטרא בצלים שתיקנה וזרעה מתעשרת לפי כולה.

דף נט עמוד ב
* לדעת רשב"ג אין העיקר בטל לגידולים, אך לא קשה מכך על ר' יוחנן כי לדעת רשב"ג אין העיקר בטל אלא רק באופן שלא טרח לעשות מעשה בעיקר כדי לבטלו.
* ליטרא מעשר של טבל שזרעה, מכיון שהיא של איסור אינה בטלה בגידוליה הפטורים משום שביעית.
מספר צפיות: 2
דף ס עמוד א
* פרק שמיני עוסק ברובו בנדרים שנדר אדם לזמן מסויים.
* האומר "קונם יין שאני טועם היום" אינו אסור אלא עד שתחשך, ולדעת רבי ירמיה לכשתחשך צריך שאלה לחכם.
* האומר "קונם יין שאני טועם יום אחד" - אסור מיום ליום (24 שעות מרגע הנדר).

דף ס עמוד ב
* היום הראשון של ראש חודש (כאשר יש 2 ימים של ראש חודש) שהוא יום ה30 של החודש הקודם - מכונה בלשון בני אדם "ראש חודש" ומשוייך לחודש הבא.
* האומר "קונם יין שאני טועם יום" - הגמרא מתלבטת האם נחשב כמי שאומר "היום" או כמי שאומר "יום אחד" (הגמרא מביאה 2 נסיונות לענות על השאלה אך דוחה אותן).
מספר צפיות: 2
דף סא עמוד א
* הגמרא מתלבטת מה הדין של מי שאומר "קונם יין שאני טועם יובל זה" - האם נאסר גם בשנת ה50 או לא.
* רבי יהודה וחכמים נחלקו האם שנת היובל עולה למנין שנות השמיטה או לא.

דף סא עמוד ב
* למסקנת הסוגיה: כל שזמנו קבוע ואמר "עד לפני (אותו דבר)" - ר''מ אומר שאסור עד שיצא ורבי יוסי אומר שאסור רק עד שיגיע (ההיפך מגרסת המשנה שלנו).
* הנודר עד הקציר/הבציר/המסיק - אינו אסור אלא עד שיגיע (כי כל שאין זמנו קבוע בין אמר עד שיהא בין אמר עד שיגיע אינו אסור אלא עד שיגיע).
* הנודר מפירות הקיץ - אין אסור אלא בתאנים, רשב''ג אומר: ענבים בכלל תאנים.
מספר צפיות: 2
דף סב עמוד א
* כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם.
* רבי טרפון עשיר גדול היה.
* למוד מאהבה וסוף הכבוד לבוא.
* מותר לאדם להודיע שת"ח הוא במקום שאין מכירים אותו (כדי שלא יזלזלו בכבוד תורתו ויענשו - רא"ש).
* מה כהן נוטל בראש אף ת"ח נוטל בראש.

דף סב עמוד ב
* מותר לת"ח לומר שאינו נותן מיסים ואי אפשר לחייבו בזה.
* הכל לפי מקום נדרו, ולכן לדוגמא הנודר עד הקיץ בגליל וירד לעמקים, אע"פ שהגיע הקיץ בעמקים אסור עד שיגיע הקיץ בגליל.
מספר צפיות: 4
דף סג עמוד א
* יש 3 דעות בתנאים מתי זמנה של רביעה ראשונה שניה ושלישית.
* בזמן של רביעה ראשונה מתחילים להתפלל על הגשמים, בזמן של רביעה שלישית גוזרים תענית אם לא ירדו עדיין גשמים, והנודר עד הגשמים אסור עד זמן רביעה שניה.
* לדעת ר' יוסי אין היחידים מתענין על הגשמים עד שיגיע ר''ח כסליו ולא ירדו גשמים.

דף סג עמוד ב
* האומר קונם יין שאיני טועם עד שיהא הפסח - לא נתכוון זה אלא עד ליל פסח עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין.
* האומר קונם בשר שאיני טועם עד שיהא הצום - אינו אסור אלא עד לילי צום, שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול בשר.
* המשנה ממשיכה לעסוק בבירור דעתו של הנודר בנדרים מסויימים.
מספר צפיות: 2
דף סד עמוד א
* רבי אליעזר וחכמים נחלקו אם פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו (היינו שישאלו אותו אם היה נודר אילו התבונן בשעת הנדר שהפרוץ בנדרים נקרא רשע ואביו ואמו מתבזים ע"י נדרו).
* רבי אליעזר וחכמים נחלקו אם פותחין בנולד (היינו בדבר שעדיין לא בא לעולם אלא שנולד לאחר שנדר).
* "אמר רבי צדוק עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו יפתחו לו בכבוד המקום אם כן אין נדרים" - אביי ורבא נחלקו בביאור דבריו ("אין נדרים").

דף סד עמוד ב
* המקור לדעת רבי אליעזר שפותחין בנולד הוא מהפסוק "כי מתו כל האנשים" ומיתה היא נולד (אך לדעת חכמים הכוונה היא שירדו מנכסיהן, וזה לא נחשב לנולד).
* כל מקום שנאמר "נצים" ו"נצבים" אינן אלא דתן ואבירם.
* ארבעה חשובין כמת: עני ומצורע וסומא ומי שאין לו בנים.
מספר צפיות: 2
דף סה עמוד א
* המודר הנאה מחבירו (בפניו) - אין מתירין לו אלא בפניו.
* צדקיהו ראה את נבוכדנצר אוכל ארנבת חיה, ונבוכדנצר השביע אותו שלא יספר על כך לאחרים, ולבסוף צדקיהו נשאל על שבועתו זו, ונבוכדנצר כעס על כך (כי נשאל על שבועתו שלא בפניו).
* רבי מאיר אומר יש דברים שהן כנולד ואינן כנולד (ולכן ניתן לפתוח בהם את הנדר).

דף סה עמוד ב
* ועוד אמר ר''מ פותחין לו מן הכתוב שבתורה ואומרים לו אילו היית יודע שאתה עובר על לא תקום ועל לא תטור / לא תשנא את אחיך בלבבך / ואהבת לרעך כמוך / וחי אחיך עמך שהוא עני ואין אתה יכול לפרנסו - אמר אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר הרי זה מותר.
* פותחים לאדם שנדר לגרש את אשתו, בכתובת אשתו (ואם יאמר שלא ידע שיצטרך לשלם - מתירים לו את נדרו).
מספר צפיות: 3
דף סו עמוד א
* פותחין פתח לנודר בימים טובים ובשבתות.
* לדעת רבי עקיבא נדר שהותר מכללו (מקצתו) הותר כולו.
* פותחין פתח לנודר בכבוד עצמו ובכבוד בניו.
* בכה ר' ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן, וכשמת ר' ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות בנות ישראל על ר' ישמעאל בכינה.

דף סו עמוד ב
* מסופר על תנאים שזלזלו בכבוד תורתם כדי להשכין שלום בין איש לאשתו, וכן על תנא שסבר שאין לזלזל בכבוד התורה לשם כך.
* מסופר על אשה שנקראה "לכלוכית" והיתה כולה מלוכלת במומין.
* הדרן עלך פרק תשיעי.
מספר צפיות: 4
דף סז עמוד א
* נערה המאורסה - אביה ובעלה ביחד יכולים להפר את נדריה (אך אביה או בעלה לחוד לא יכולים).
* אם הפר אחד מהן את הנדר וקיים השני את הנדר ואח"כ חזר השני ונשאל על הקמתו - אין בידו יותר להפר כעת את חלקו ולהצטרף להפרת הראשון.
* המקור לכך שנערה המאורסה אביה ובעלה מפירים את נדריה, נלמד לדעת רבה מהפסוק "ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה".

דף סז עמוד ב
* הגמרא דנה באריכות בבירור הלימוד של רבה מהפסוקים.
* הבעל לא יכול להפר את נדרי אשתו שנדרה לפני הנישואין.
מספר צפיות: 3
דף סח עמוד א
* המקור לכך שנערה המאורסה אביה ובעלה מפירים את נדריה, נלמד לדעת דבי רבי ישמעאל מהפסוק "בין איש לאשתו בין אב לבתו".
* הגמרא שואלת האם בעל שהפר את נדרי ארוסתו ועדיין לא הפר לה האב, האם הבעל בהפרתו גוזז את הנדר ומבטל חציו (ואח"כ האב יבטל את החצי השני) או שהבעל בהפרתו מקליש את כל הנדר (אבל אין הפרתו מתירה בהיתר גמור שום חלק מהנדר).

דף סח עמוד ב
* הגמרא מביאה ברייתא ארוכה (שמתחילה בעמוד א ומסתיימת בדף הבא בעמוד א) כדי לענות על השאלה הנ"ל.
* הברייתא מפרטת אופנים שונים: אופן שבו נתרוקנה רשות לאב, אופן שבו לא נתרוקנה רשות לבעל, אופן נוסף שבו נתרוקנה רשות לאב, אופן נוסף שבו לא נתרוקנה רשות לבעל.
מספר צפיות: 3
דף סט עמוד א
* הגמרא הוכיחה מהברייתא שבמקרה שהבעל הפר את נדרי ארוסתו ועדיין לא הפר לה האב - לדעת ב"ש הבעל בהפרתו גוזז את הנדר ומבטל חציו (ואח"כ האב יבטל את החצי השני) ולדעת ב"ה הבעל בהפרתו מקליש את כל הנדר (אבל אין הפרתו מתירה בהיתר גמור שום חלק מהנדר).
* נשאלין על ההקם ואין נשאלין על ההפר.
* אם קיים פעמיים את הנדר ונשאל על ההקמה הראשונה וביטלה - ההקמה השניה חלה.

דף סט עמוד ב
* האומר "הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים" - הרי זו תמורת עולה לדעת ר' מאיר, אך לדעת ר' יוסי אם לכך נתכוין מתחלה הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד דבריו קיימין.
* כל דבר שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו, ולכן אם אמר בבת אחת "קיים ומופר ליכי" - כאילו לא אמר כלום.
מספר צפיות: 4
דף ע עמוד א
* הגמרא מביאה כמה ספקות של רבה בדיני הקמה והפרה.
* נערה המאורסה שנדרה ומת אביה - אין בעלה יכול להפר את הנדר לבדו (נלמד מהפסוק "בנעוריה בית אביה").
* נערה המאורסה שנדרה ומת בעלה - האבא יכול להפר את נדרה לבדו (נלמד מהפסוק "ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה").

דף ע עמוד ב
* אם הארוס קידש את ארוסתו כשהיא נערה ואח"כ בגרה - אין הארוס מפר את נדריה.
* אם הארוס קידש את ארוסתו כשהיא בוגרת - רשאי להפר את נדרה, ודין זה נשנה גם במשנה בעמוד א וגם במשנה להלן (עג:), והגמרא מבארת (בשני אופנים) מדוע זה נשנה פעמיים.
1 2 3
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר