סקר
עם סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 2
דף יד עמוד א
* "איש כי ידור נדר לה'" עד שידור בדבר ה'נדור' - ומכאן לומדים שהמתפיס בדבר ה'אסור' אינו נאסר.
* האומר "הרי את עלי כבשר אימא כבשר אחותי כערלה וככלאי הכרם" - לא אמר כלום, אך לדעת אביי מדרבנן צריך להישאל על הנדר (כדי שלא יקל את ראשו בכך), ולדעת רבא תלמידי חכמים לא צריכים התרה.

דף יד עמוד ב
* הנודר בתורה - לא אמר כלום, במה שכתוב בה - דבריו קיימין, בה ובמה שכתוב בה - דבריו קיימין (ובגמרא מבואר מדוע נאמר הדין השלישי).
* האומר "קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר" - נחלקו האמוראים אם מותר לו לישון היום (שמא ישן למחר).
* האומר "קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום" - לדעת כולם ישן היום.
מספר צפיות: 4
דף טו עמוד א
* הגמרא הקשתה ממשנתנו על רב יהודה הסובר שהאומר "קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר" אל ישן היום שמא ישן למחר, והובאו 2 תירוצים.
* האומר "שבועה שלא אישן שלשה ימים" - מלקין אותו (משום שבועת שוא) וישן לאלתר (אם ירצה).
* דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור - אי אתה רשאי להתירן בפניהם (מדרבנן, והסמיכו על הפסוק: לא יחל דברו).

דף טו עמוד ב
* הגמרא ממשיכה להקשות על רב יהודה ממקורות נוספים, ומתרצת.
* אשה האומרת לבעלה "קונם הנאת תשמישי עליך" - כופה אותה ומשמשתו, כי אינה יכולה לאסור זאת עליו כי היא משועבדת לו לכך (וכן הוא אליה).
* אין מאכילים לו לאדם דבר האסור לו (ולכן אשה שאמרה לבעלה "קונם הנאת תשמישך עלי" אסור).
מספר צפיות: 2
דף טז עמוד א
* במשנה נאמר שהאומר "הא שבועה שאוכל לך" - אסור, ואביי מפרש שלפעמים משמעות המילה "שאוכל" משמעותה היא "שלא אוכל", ואילו רב אשי טוען שיש להגיה ולגרוס במשנה "שאי אוכל".
* חומר בנדרים מבשבועות שהנודר לא לקיים מצוה נדרו חל אך הנשבע שלא לקיים מצוה אין השבועה חלה.

דף טז עמוד ב
* האומר "ישיבת סוכה עלי" אסור לישב בסוכה, אך האומר "שבועה שלא אשב בסוכה" לא חלה השבועה.
* בגמרא מובאים שני מקורות לכך שאין נשבעין לעבור על המצוות ואם נשבע וקיים את המצוה פטור. - מקור אחד מלמד שפטור במקרה זה מקרבן ומקור שני מלמד שאינו עובר במקרה זה על הלאו של לא יחל דברו.
מספר צפיות: 2
דף יז עמוד א
* "יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה".
* אם אמר "הריני נזיר היום הריני נזיר למחר" - לדעת כולם חלה נזירות על נזירות.
* אם אמר "הריני נזיר היום הריני נזיר היום" - לדעת רב הונא אין חלה נזירות על נזירות, ולדעת שמואל כן חלה.

דף יז עמוד ב
* לדעת רבה יוצא שסובר שהאומר שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים - מיגו (מתוך) שחלה השבועה (השניה) על הענבים חלה גם על התאנים, ורב הונא חולק.
* לאחר שהקושיה הראשונה על רב הונא נשארה בקושיה, הגמרא ממשיכה בעמוד זה להקשות 2 קושיות נוספות (ובעמוד הבא קושיה נוספת) על רב הונא ומתרצת.
מספר צפיות: 2
דף יח עמוד א
* כוונת הברייתא שאמרה ששבועה חמורה מנדר זה שכתוב בשבועה "לא ינקה" (אע"פ שלקה).
* האומר "שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל" ואכל אינו חייב מלקות אלא על השבועה הראשונה, אבל לדעת רבא אם נשאל לחכם על השבועה הראשונה והחכם התירה, אז השבועה השניה חלה עליו.

דף יח עמוד ב
* סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל (נדר שיש בו 2 משמעויות, אחת להקל ואחת להחמיר, מפרשים את הלשון כמשמעות החמורה וחל הנדר, אא"כ פירש הנודר שכוונתו למשמעות שאינה מועילה לנדר, ואז דנים להקל).
* במשנה במסכת טהרות נאמר ש"ספק נזירות להקל" (ובניגוד למשנה שלנו), והגמרא מציעה לתלות מחלוקת זו במחלוקת תנאים (ר' אלעזר וחכמים).
מספר צפיות: 2
דף יט עמוד א
* ולד שהוא ספק בכור (בין בכור אדם בין בכור בהמה) - המוציא מחבירו עליו הראיה (אך מכל מקום ספק בכור בהמה אסור בגיזה ועבודה).
* לדעת ר''א אין טומאה למשקין כל עיקר.
* "הריני נזיר אם יש בכרי הזה מאה כור" והלך ומצאו שנגנב או שאבד - רבי יהודה מתיר ורבי שמעון אוסר.

דף יט עמוד ב
* נזיר עולם ודאי - אם הכביד שערו עליו, מיקל משער ראשו ומספר ממנו קצת בדרך שינוי בתער, ומביא 3 בהמות לתגלחת נזירותו, מה שאין כן בספק נזיר עולם.
* לדעת רבי יהודה משום ר''ט "לא ניתנה נזירות אלא להפלאה" (אין הנזירות חלה אלא כשמקבלה בלי שום תנאי).
* רבי אלעזר ברבי צדוק חולק על רבי יהודה הסובר שספק נדרים וחרמים להחמיר (ודעתו מופיעה בסיפא של משנתנו).
מספר צפיות: 5
דף כ עמוד א
* אל תהי רגיל בנדרים - שסופך למעול בשבועות, ואל תהי רגיל אצל עם הארץ - שסופו להאכילך טבלים, אל תהי רגיל אצל כהן עם הארץ - שסופו להאכילך תרומה, ואל תרבה שיחה עם האשה - שסופך לבא לידי ניאוף.
* כל הצופה בנשים - סופו בא לידי עבירה.
* סימן יפה באדם שהוא ביישן.
* כל אדם המתבייש - לא במהרה הוא חוטא, ומי שאין לו בושת פנים - בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני.

דף כ עמוד ב
* כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו - עושה.
* "ולא תתורו אחרי לבבכם" - מכאן אמר רבי: אל ישתה אדם בכוס זה ויתן עיניו בכוס אחר.
* "וברותי מכם המורדים והפושעים בי" - אמר רבי לוי: אלו בני 9 מדות (בני אימה בני אנוסה בני שנואה בני נידוי בני תמורה בני מריבה בני שכרות בני גרושת הלב בני ערבוביא בני חצופה).
מספר צפיות: 6
דף כא עמוד א
* המשנה בתחילת הפרק אמרה ש"ארבעה נדרים התירו חכמים: נדרי זרוזין ונדרי הבאי ונדרי שגגות ונדרי אונסין" - ונחלקו האמוראים אם משנה זו היא כדעת ר' יהודה משום רבי טרפון או אף כדעת חכמים.
* היה מפציר בחבירו שיאכל אצלו, ואמר לו חבירו "קונם ביתך שאני נכנס טיפת צונן שאני טועם" - מותר ליכנס לביתו ולשתות הימנו צונן, שלא נתכוון אלא לשום אכילה ושתיה גמורה.

דף כא עמוד ב
* צדיקים אומרים מעט ועושין הרבה.
* 3 שיטות מובאות בגמרא (לפי ביאור הר"ן): לא פותחים בחרטה, פותחים רק בחרטה ברורה, פותחים בכל חרטה.
מספר צפיות: 13
דף כב עמוד א
* מי שנודר - בית דין של מעלה מבקרין (בודקין) מעשיו.
* כל הבוטה (הנודר) - ראוי לדוקרו.
* הנודר - כאילו בנה במה, והמקיימו - כאילו מקריב עליו קרבן.
* הנודר אף על פי שמקיימו נקרא רשע.
* כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו ולא עוד אלא שהתחתוניות שולטות בו.

דף כב עמוד ב
* כל הכועס - אפי' שכינה אינה חשובה כנגדו, משכח תלמודו ומוסיף טיפשות, בידוע שעונותיו מרובין מזכיותיו.
* אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד (שערכה של ארץ ישראל הוא).
* רב נחמן פסק שפותחין בחרטה ונזקקין לאלהי ישראל (=נזקקין לכתחילה להתיר אפילו שבועה בשם).
מספר צפיות: 4
דף כג עמוד א
* אין פותחים להתיר נדר בדבר שנולד ונתחדש רק אחרי שנדר, אך "אפיקורי" שמצערים את החכמים לא נחשבים ל"נולד" כי זה דבר מצוי.
* מעשה באדם אחד שהדיר את אשתו מלעלות לרגל ועברה על דעתו ועלתה לרגל ובא לפני רבי יוסי אמר לו ואילו היית יודע שעוברת על דעתך ועולה לרגל כלום הדרתה אמר לו לא והתירו רבי יוסי.

דף כג עמוד ב
* הרוצה שיאכל אצלו חבירו ומסרב בו ומדירו - נדרי זירוזין הוא (שאינם חלים).
* הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה - יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל, ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר (ונחלקו האמוראים בביאור תנאי זה).
* רבא אמר שהתנא סתם בכוונה ולא ביאר את עניין התרת הנדרים בראש השנה כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים.
מספר צפיות: 2
דף כד עמוד א
* לדעת רבי אליעזר בן יעקב הרוצה שיאכל אצלו חבירו ומסרב בו ומדירו נדרי זירוזין הוא - והגמרא הביאה 4 הוכחות להוכיח שחכמים חולקים עליו (ואת 3 ההוכחות הראשונות דחתה הגמרא).
* בברייתא מובא חידוש גדול יותר שלדעת רבי אליעזר בן יעקב אף באופן כזה שהמזמין אסר על עצמו ליהנות מהמוזמן, אעפ"כ זה נחשב לנדרי זרוזין.

דף כד עמוד ב
* הגמרא פסקה כדעתו של רבי אליעזר בן יעקב (ולא כחכמים).
* בתחילת הפרק שנינו שנדרי הבאי מותרים, והמשנה אצלנו מפרטת דוגמאות לנדרי הבאי.
* בברייתא מובא ששבועות הבאי אסורין (וגרסת הר"ן: מותרות), והגמרא מבררת באיזה אופן מדובר.
מספר צפיות: 4
דף כה עמוד א
* הגמרא מבררת האם אדם שנשבע יכול לטעון שהרי הוא נשבע כפי מחשבתו ולא כפי שאנו מבינים את דבריו.
* שקולה מצות ציצית כנגד כל מצות שבתורה.
* חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כאילו מודה בתורה כולה.

דף כה עמוד ב
* בתחילת הפרק שנינו שנדרי שגגות מותרים, והמשנה אצלנו מפרטת דוגמאות לנדרי שגגות.
* בברייתא מובא שגם שבועות שגגות מותרות.
* בנוגע למחלוקת ב"ש וב"ה במשנה - לדעת רבה כולם מסכימים שכולם אסורים במקרה שאמר "אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורין חוץ מאבא", ונחלקו במקרה שאמר "אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר".
1 2 3 4 5 6 7
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר