דף קד עמוד א * ההיתר לפזר מלח על כבש המזבח בשבת הוא בשעת הולכת עצים למערכה (שאינה עבודה המחייבת כהונה ולכן אין חציצה פוסלתה). * חצר שנתקלקלה במימי גשמים - מותר להביא בשבת תבן ולשטוח על הרצפה באמצעות שולי הקופה (ששינוי הוא). * לדעת רבה (החולק על עולא) אסרו בשבת רק השמעת קול של שיר. (והגמרא מקשה עליו ארבע קושיות, ומתרצת). דף קד עמוד ב * במשנה (בעמוד הקודם) נאמר שמותר למלא מים בגלגל מ"באר הקר" ביום טוב, והגמרא מבארת ש"באר הקר" נקראת כך מפני שהיא באר הנובעת מים חיים (ו"הקר" מלשון "מקור"). * לדעת שמואל: המכניס טמא שרץ למקדש - חייב, אבל המכניס שרץ עצמו - פטור. (והגמרא דחתה פעמיים [לפי רש"י] את האפשרות שדין זה שנוי במחלוקת תנאים).
דף קה עמוד א * כניסה למקדש לבנייתו ולתיקונו ולצורך הוצאת הטומאה ממנו - לפי הברייתא הראשונה: ישראלים טהורים קודמים לכהנים טמאים, ולפי הברייתא ששנה רב כהנא: כהנים טמאים קודמים לישראלים טהורים. * נחלקו האמוראים מי עדיף שיכנס למקדש - כהן בעל מום טהור או כהן טמא שאינו בעל מום. * הגמרא מבארת על מה מוסבים דברי רבי שמעון ("מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך, שלא התירו לך אלא משום שבות") שבסוף המשנה האחרונה במסכת. הדרן עלך מסכת עירובין
