סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
מספר צפיות: 49
דף מב עמוד א
* שמואל סובר כרבי שמעון בדין דבר שאינו מתכוין (שמותר), וכרבי יהודה בדין מלאכה שאינה צריכה לגופה (שחייב).
* לא גזרו על "שבות" במקום שיש נזק לרבים, ולכן: קוץ ברשות הרבים - מוליכו פחות פחות מד' אמות, ובכרמלית אפילו הרבה.
* מובאות דעות שונות בנוגע לעירוב מים קרים בחמים בשבת.
* כלי ראשון, כל זמן שהוא רותח, גם אם אינו על האש - מבשל.

דף מב עמוד ב
* לדעת רבי יהודה: מותר לתת תבלין אף בכלי ראשון אם אין בו חומץ וציר.
* מובאות דעות שונות אם מותר לתת מלח בכלי ראשון ובכלי שני.
* מהמשנה באמצע העמוד ועד סוף הפרק עוסקות הסוגיות בדיני מוקצה בשבת.
* אין נותנין בשבת כלי תחת הנר לקבל בו את השמן.
* לדעת רב חסדא: אע"פ שאמרו אין נותנין כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה, אבל כופה עליה כלי שלא תשבר, ומבאר רבה את טעמו שסובר שהצלה שאינה מצויה לא התירו והצלה מצויה התירו.
מספר צפיות: 52
דף מג עמוד א
* לדעת רב יוסף: הטעם של רב חסדא שאסר לתת כלי תחת התרנגולת לקבל את ביצתה הוא משום ש"מבטל כלי מהיכנו".
* לדעת רבי יצחק: כשם שאין נותנין כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה, כך אין כופין עליה כלי בשביל שלא תשבר, כי לדעתו "אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת".

דף מג עמוד ב
* רב הונא (מבבל) סובר כרבי יצחק שאין כלי ניטל בשבת אלא לצורך דבר הניטל, ולכן אמר שאין עושין מחיצה למת רק בשביל מת.
* מת המוטל בחמה ורוצה להעבירו לצל - לדעת שמואל: הופכו ממטה למטה (כי מותר טלטול מן הצד לדעתו), ולדעת רב: מניח עליו ככר או תינוק ומטלטלו, אך לא הופכו ממטה למטה.
מספר צפיות: 61

דף מד עמוד א
* מותר השמן שבנר ושבקערה - אסור, ורבי שמעון מתיר.
* לדעת רבי יהודה אסור לטלטל מוקצה מחמת מיאוס ומוקצה מחמת איסור, לדעת רבי מאיר אסור לטלטל מוקצה מחמת איסור, לדעת רבי שמעון אסור לטלטל נר הדולק בשבת.
* לדעת רבי אליעזר ברבי שמעון: מותר ליהנות מן השמן הנמצא בנר דולק שהולך וכבה מעצמו.
* פמוט שהדליקו עליו בשבת - לדברי הכל אסור לטלטלו, ואם לא הדליקו עליו בשבת - לדברי הכל מותר לטלטלו.

דף מד עמוד ב
* לדעת רב: מטה שייחדה למעות: אם כבר הניח עליה בעבר מעות - אסור לטלטלה בשבת, ואם עדיין לא הניח עליה מעות - מותר לטלטלה בשבת.
* לדעת רב: מטה שלא ייחדה למעות: אם יש עליה מעות - אסור לטלטלה, ואם אין עליה מעות - מותר לטלטלה ובתנאי שלא היו עליה מעות בבין השמשות.
* עולא הקשה על דעת רב ממשנה במסכת כלים שממנה עולה שאם אין עליה מעות מותר לטלטלה אף אם היו עליה בבין השמשות, ומתרצת הגמרא שמשנה זו היא כדעת רבי שמעון הסובר שאין מוקצה, ואילו רב סובר כדעת רבי יהודה שיש מוקצה.

מספר צפיות: 49
דף מה עמוד א
* רב סובר כרבי יהודה שיש איסור מוקצה בשבת, ובשעת הדחק מיקל כרבי שמעון הסובר שאין איסור מוקצה בשבת ("כדי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק").
* רבי שמעון אוסר בדבר שהוקצה למצוה כל זמן המצוה משום איסור מוקצה.
* אין מוקצה לר' שמעון אלא גרוגרות וצימוקים בלבד.

דף מה עמוד ב
* הגמרא דנה בדעת רבי אם סובר שיש מוקצה או לא.
* רבי יוחנן לפי רבה בר בר חנה סובר שאין איסור מוקצה בשבת.
* רבי יוחנן לפי רב יצחק בר' יוסף סובר שיש איסור מוקצה בשבת.
* מנורה הניטלת בשתי ידיו - אסור לטלטלה בשבת, מנורה הניטלת בידו אחת - לדעת ריש לקיש: מותר לטלטלה, ולדעת רבי יוחנן: אסור לטלטלה.
מספר צפיות: 57
דף מו עמוד א
* בגמרא מבואר שמחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש היא אם מותר לטלטל מנורה קטנה שיש בה חיתוכין סביב לה.
* הגמרא מקשה על רבי יוחנן הסובר שהלכה כרבי יהודה בדין מוקצה, ומתרצת.
* רבי אבהו פסק כרבי שמעון שמותר לטלטל נר שכבה, אך החמיר לא לטלטל כאשר היה במקומו של רבי יוחנן בגלל שרבי יוחנן פסק כרבי יהודה שאסור לטלטל.
* רב יהודה רבה ורב יוסף פסקו כרבי שמעון שמותר לטלטל נר של שמן אחרי שכבה, אך נחלקו לגבי נר של נפט.

דף מו עמוד ב
* רב אויא הוכיח שדבר שיש עליו תורת כלי וראוי לשימוש כל שהוא - מותר לטלטלו.
* רבי שמעון מתיר את מותר השמן שבנר ושבקערה שדלקו בשבת כי אדם יושב ומצפה אימתי תכבה נרו.
* לדעת רבי שמעון אסור לטלטל נר דולק הואיל והנר השמן והפתילה נעשים בסיס לשלהבת שהיא דבר האסור (והגמרא דוחה את הטעם שהוא מפני שמא בשעה שאוחזה בידו ויטלטלה תכבה).
מספר צפיות: 42
דף מז עמוד א
* למסקנת הגמרא: ההיתר של רבי לטלטל מחתה עם האפר שלהן, היה במקרה שחשב מבעוד יום להשתמש באפר שלה, ולכן אינו מוקצה, והתיר לטלטלה אגב אותו האפר אף אם היו בה שברי עצים שהם מוקצה.
* להחזיר מטה של טרסיים בשבת - נחלקו האמוראים (והתנאים) אם מותר או חייב חטאת.

דף מז עמוד ב
* ניצוצות אין בהם ממש, ולכן מותר לתת כלי בשבת תחת הנר כדי לקבל את הניצוצות.
* אסור לתת מים לתוך הכלי שמניח תחת הנר כדי לקבל את הניצוצות, מפני שבכך מקרב את כיבויו, ולכן אסור לעשות כך אף בערב שבת גזירה שמא יעשה כך בשבת.
* פרק רביעי, המתחיל בעמוד זה, עוסק בדיני הטמנה בשבת.
* הגמרא מתלבטת אם אסור להטמין בערב שבת אף בגפת של שומשמין.
מספר צפיות: 44
דף מח עמוד ב
* לדעת רבה: אסור להניח בשבת כלי עם מים צוננים על מיחם שבתוכו מים רותחים.
* לדעת רבה: אסור להניח כלי מים על סודר המיועד ללבישה כי עלול לסוחטו מן המים שיבלעו בו.
* לדעת אביי: מוכין שטמן בהם - לא נחשב כמי שייחדם לכך ולכן אסורים בטלטול.
* אין נותנין את המוכין לא לתוך הכר ולא לתוך הכסת ביום טוב ואין צריך לומר בשבת, נשרו - מחזירין אותן בשבת ואין צריך לומר ביום טוב.
* הפותח בית הצואר של חלוק בשבת - חייב חטאת.

דף מח עמוד ב
* מקל של עץ שעשה אותו יד לקורדום - שלא בשעת מלאכה לא נחשב חיבור לטומאה, כי אדם עשוי לזורקו לבין העצים.
* לדעת רבי מאיר: כל דבר המחובר לדבר אחר הרי הוא כמוהו, ואם נטמא אחד נטמא השני.
* הגמרא דנה ומבארת את דברי הברייתא: "מספורת של פרקים ואיזמל של רהיטני - חיבור לטומאה ואין חיבור להזאה".
מספר צפיות: 66

דף מט עמוד א
* במשנה בתחילת הפרק נאמר שאין טומנים בערב שבת "ולא בתבן ולא בזגין ולא במוכין ולא בעשבין בזמן שהן לחין" - והגמרא מתלבטת האם הכוונה ללחין מחמת עצמן או מחמת דבר אחר.
* תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים - לדעת אביי: שלא יפיח בהן, לדעת רבא: שלא יישן בהן.
* הגמרא מבארת מדוע אלישע נקרא "בעל כנפים".
* כנסת ישראל נמשלה ליונה - מה יונה כנפיה מגינות עליה, אף ישראל מצות מגינות עליהן.
* במשנה נאמר שהשלחין מותרין בטלטול, והגמרא מתבלטת אם מדובר בשלחין של בעל הבית או אף של אומן.

דף מט עמוד ב
* הגמרא מביאה מחלוקת תנאים אם עורות של אומן מותרים בטלטול.
* אבות מלאכות ארבעים חסר אחת - לדעת רבי חנינא בר חמא: כנגד עבודות המשכן, לדעת רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא: כנגד 'מלאכה' 'מלאכתו' ו'מלאכת' שבתורה.
* רב יוסף מסתפק איזה פסוק לא נחשב במנין של שלושים ותשע המלאכות המוזכרות בתורה - "ויבא הביתה לעשות מלאכתו" או "והמלאכה היתה דים".

מספר צפיות: 122
דף נ עמוד א
* לדעת רבא: גיזי צמר שיחדן להטמנה - מותר לטלטל אותם בשבת.
* נחלקו התנאים והאמוראים כיצד יש להתיר בטלטול את חריות הדקל שקצץ להסקה: אם קושר אותם או חושב עליהם או יושב עליהם מבעוד יום.
* מכניס אדם לביתו בערב שבת מלא קופתו עפר ועושה בה בשבת כל צרכו.

דף נ עמוד ב
* הגמרא מפרטת מינים שמותר לחפוף ולרחוץ בהם בשבת את פניו.
* אסור אף ביום חול לפצוע זיתים משום הפסד אוכלים.
* הברייתות והאמוראים נחלקו אם אסור לאדם ליפות את עצמו (משום שנאמר "לא ילבש גבר שמלת אשה") או שמותר (משום שנאמר "כל פעל ה' למענהו").
* לדעת כולם: אם נטל את הקדרה מהקופה ונתקלקלה הגומא אסור להחזיר את הקדרה למקומה.
מספר צפיות: 52

דף נא עמוד א
* לדעת שמואל: מותר להטמין בשבת את התבשיל הצונן כדי לשמור על צינתו שלא יתחמם, ומותר אף להטמין תבשיל צונן שבדרך כלל דרכו להטמין אותו כדי לחממו.
* רבי סבר בתחילה שאסור להטמין את הצונן, אך חזר בו לאחר ששמע שרבי יוסי מתיר.
* לדעת רב: כל שהוא נאכל כמות שהוא חי אין בו משום בשולי נכרים.
* אם הטמין בערב שבת בדבר שאינו מוסיף הבל, מותר בשבת להוסיף כיסוי נוסף.
* אם פינה בשבת את המים החמים ממיחם למיחם אחר, מותר להטמין את המיחם השני בדבר שאינו מוסיף הבל.

דף נא עמוד ב
* אסור לרסק בשבת שלג או ברד בשביל שיזובו מימיו, אבל מותר לתת לתוך הכוס (של יין) או לתוך הקערה.
* פרק חמישי, המתחיל בעמוד זה, עוסק בדברים שמותר לבהמה לצאת בהם בשבת ובדברים שאסור.
* התנאים נחלקו אם שמירה יתירה של בהמה נחשבת למשא או לא.

מספר צפיות: 57
דף נב עמוד א
* עז שחקק לה נקב בין קרניה יוצאה באפסר התחוב בנקב זה בשבת, ואם תחב לה את האפסר בזקנה הגמרא מסתפקת אם יכול להוציאה כך בשבת.
* פרה שניתנה רצועה בין קרניה לשם שמירה - לדעת רב: אסור להוציאה כך בשבת (כי לדעתו שמירה יתירה נחשבת למשא), ולדעת שמואל: מותר (כי לדעתו שמירה יתירה לא נחשבת למשא).
* רב ושמואל נחלקו אם "בעלי השיר" יוצאים בשבת בשיר אף באופן שאי אפשר לאוחזם בה והשיר ניתן רק לנוי.

דף נב עמוד ב
* המשנה בתחילת הפרק, ממנה עולה ש"שיר" בהמה מקבלת טומאה, עוסקת לדעת רבי יצחק ב"שיר" ששימשה תחילה לתכשיט אדם ונטמאה ואח"כ נתנו אותה לשמש לנוי בהמה, ולדעת רב יוסף מדובר ב"שיר" בה אדם מושך את הבהמה ולכן היא מקבלת טומאה.
* במשנה בתחילת הפרק נאמר שאם נטמא ה"שיר" ניתן לטהרו בטבילה - ומבאר רב אמי שמדובר באופן שריתך את השיר והרחיב את הנקב שבו קבועה הטבעת ולכן אין חציצה, ובברייתא מבואר שמדובר שהשיר והטבעת מתחילתן נתונים באופן שיש חלל בדביקתן ולכן אין חציצה.
* הגמרא מבארת את דברי רבי אליעזר שיש חילוק בין טבעת לטבעת ובין מחט למחט לעניין שבת אך לא לעניין טומאה.
מספר צפיות: 149
דף נג עמוד א
* מותר לחמור לצאת לרשות הרבים במרדעת בזמן שהיא קשורה בו, אך רק בתנאי שהמרדעת קשורה בו מערב שבת.
* רב מתיר לתת מרדעת וטרסקל על גבי החמור בחצר בשבת, ושמואל ורבי יוחנן מתירים מרדעת ואוסרים טרסקל [והגמרא מקשה על דעתם מברייתא ומתרצת].

דף נג עמוד ב
* אסור לבהמה לצאת לרשות הרבים עם קמיע שאינו מומחה, אך מותר עם קמיע מומחה (כדין אדם).
* הגמרא מקשה משתי ברייתות על רב ושמואל ורבי יוחנן שהתירו לתת מרדעת על גבי החמור בשבת, ומתרצת.
* רבא פסק כרבי אושעיא שבבהמה לא גזרו לאסור בשבת לעסוק ברפואתה משום שחיקת סממנים.
* בגמרא מובאות שלוש אפשרויות לתרץ את סתירת הברייתות אם מותר לעיזים לצאת בכיס שבדדיהן.
* רב נחמן מוכיח שקשים מזונותיו של אדם מכך שנעשים ניסים מן השמים לכמה הצלות לנפשות אדם אך לא לברוא מזונות לצדיקים בביתם.
* במשנה (בדף הקודם) נאמר ש"זכרים יוצאין לבובין" - ובגמרא מובאות שלוש דעות לפרש מה זה "לבובין".
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר