סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
מספר צפיות: 51
דף כ עמוד א
* השיעור שצריך שיהיו הבשר הבצל והביצה צלויים מבעוד יום, כדי שלא יהיה חשש שיבוא לחתות בגחלים בשבת, הוא כשיעור מאכל בן דורסאי.
* מותר להתחיל לצלות את קרבן הפסח סמוך לכניסת שבת בגלל שבני חבורה העוסקים בקרבן פסח זריזים הם ומזכירים זה לזה שלא לחתות בגחלים בשבת.
* רשאים הכהנים להדליק בערב שבת אש מועטת בעצים של מדורת בית המוקד, ולא חוששים שיבואו לחתות בה בשבת, לפי שכהנים זריזים הם.
* לדעת רב: מותר להבעיר מדורה מערב שבת אם האש תאחז ברובו של כל עץ ועץ שבמדורה, ולדעת שמואל: מותר אם לא צריך להביא עוד עצים דקים להניח תחת עצי המדורה כדי להבעירם.

דף כ עמוד ב
* פרק שני (פרק "במה מדליקין") עוסק בהדלקת נר שבת.
* החלק הראשון של המשנה מפרט פסול פתילות שאסור להדליק בהם לנר שבת, והחלק השני מפרט פסול שמנים.
* הגמרא מבארת לאורך העמוד את הפתילות והשמנים המוזכרים במשנה.
* הברייתא מוסיפה פתילות נוספות שאסור להדליק בהם בשבת (של צמר ושל שער).
מספר צפיות: 67
דף כא עמוד א
* שלושה אמוראים נחלקו מהו "שמן קיק" שאסור להדליק בו נרות שבת.
* הטעם שאין להדליק בפתילות שהוזכרו במשנה בעמוד הקודם הוא מפני שהאור מסכסכת בהן, והטעם שאין להדליק בשמנים שהוזכרו במשנה בעמוד הקודם הוא מפני שאין נמשכין אחר הפתילה.
* לדעת רבה: אין להדליק בשמן הפסול להדלקה גם אם עירבו בו שמן הכשר להדלקה.
* פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת - אין מדליקין בהן במקדש.
* פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת - לדעת רב הונא: אין מדליקין בהן בחנוכה בין בשבת בין בחול, לדעת רב חסדא: מדליקין בהן בחול אבל לא בשבת.

דף כא עמוד ב
* פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת - לדעת רבי זירא: מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת.
* מצותה (של נר חנוכה) משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק.
* מצות חנוכה - נר איש וביתו, והמהדרין - נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין - לדעת ב"ש: יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך, ולדעת ב"ה להיפך.
* נר חנוכה - מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ, אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרה"ר, ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו.
* הגמרא שואלת "מאי חנוכה" ומביאה ברייתא המתארת את נס פך השמן.
מספר צפיות: 70
דף כב עמוד א
* נר של חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה.
* "והבור רק אין בו מים" - מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו.
* נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוכה לפתח - והגמרא מכריעה שיניח בצד שמאל כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין.
* אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה.
* לדעת רב: אין מדליקין מנר לנר, אין מתירין ציצית מבגד לבגד, אין הלכה כרבי שמעון בדין דבר שאינו מתכוין - ושמואל חולק [וכמותו נהג רבה].
* נחלקו הדעות בטעמו של רב שאסור להדליק נר מנר - משום ביזוי מצוה או משום שנראה שמכחיש אורו של נר מצוה.

דף כב עמוד ב
* הגמרא הקשתה ודחתה את הטעם שרב אסר להדליק נר מנר בגלל שנראה כמכחיש אורו של נר מצוה.
* הגמרא מביאה התלבטות אם הדלקה עושה מצוה או הנחה עושה מצוה ומנסה לפשוט את הספק.
* היה תפוש נר חנוכה ועומד - לא עשה ולא כלום.
* הדליקה בפנים והוציאה - לא עשה כלום.
מספר צפיות: 55
דף כג עמוד א
* למסקנת הגמרא: הדלקה עושה מצוה (ולכן: אם הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה ולא כלום).
* נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס.
* אכסנאי חייב בנר חנוכה.
* רבי זירא (שהתארח אצל אחרים) סמך על כך שאשתו מדליקה בבית בעבורו.
* כל השמנים כולן יפין לנר, ושמן זית מן המובחר.
* ביום ראשון של חנוכה הרואה מברך ב' ומדליק מברך ג', מכאן ואילך מדליק מברך שתים ורואה מברך אחת.
* חצר שיש לה ב' פתחים משתי רוחות - צריכה שתי נרות, כי אם ידליק רק ברוח אחת הרי שבני העיר עלולים לחשוד שלא הדליק כלל.
* רבי שמעון מפרט ארבע סיבות לכך שהתורה אמרה להניח פיאה בגמר קצירו (ולא באמצע קצירו).

דף כג עמוד ב
* נר שיש לה שני פיות - עולה לב' בני אדם.
* מילא קערה שמן והקיפה פתילות - כפה עליה כלי: עולה לכמה בני אדם, לא כפה עליה כלי: עשאה כמין מדורה ואפילו לאחד אינה עולה.
* נר ביתו ונר חנוכה - נר ביתו עדיף (משום שלום ביתו), נר ביתו וקידוש היום - נר ביתו עדיף (משום שלום ביתו), נר חנוכה וקידוש היום - נר חנוכה עדיף (משום פרסומי ניסא).
* הרגיל בנר - יהיו לו בנים תלמידי חכמים, הזהיר במזוזה - זוכה לדירה נאה, הזהיר בציצית - זוכה לטלית נאה, הזהיר בקידוש היום - זוכה וממלא גרבי יין.
* מי שאוהב תלמידי חכמים - יהיו לו בנים תלמידי חכמים, מי שמכבד תלמידי חכמים - יהיו לו חתנים תלמידי חכמים, מי שירא מתלמידי חכמים - הוא עצמו יהיה תלמיד חכם, ואם אינו מסוגל לכך אז יישמעו דבריו כדברי תלמיד חכם.
* הגמרא מבררת את הטעם לכך שאין מדליקים נרות שבת בשמן של תרומה שנטמאה.
מספר צפיות: 52
דף כד עמוד א
* לדעת רב הונא: לא צריך להזכיר את חנוכה בברכת המזון, אך אם בא להזכיר רשאי.
* האמוראים נחלקו אם צריך להזכיר את ראש חודש בברכת המזון.
* האמוראים נחלקו אם צריך להזכיר את חנוכה בתפילת מוסף של שבת חנוכה וראש חודש טבת.
* לדעת רב גידל: ראש חודש שחל להיות בשבת - המפטיר בנביא בשבת אינו צריך להזכיר את ראש חודש.
* לדעת רב אחדבוי: יום טוב שחל להיות בשבת - המפטיר בנביא במנחה בשבת אין צריך להזכיר של יום טוב.

דף כד עמוד ב
* לדעת ריב"ל: יום הכפורים שחל להיות בשבת - המתפלל נעילה צריך להזכיר של שבת.
* יו"ט שחל להיות בשבת - שליח ציבור היורד לפני התיבה ערבית ומתפלל ברכת מעין שבע, אינו צריך להזכיר של יום טוב, שאילמלא שבת אין שליח צבור יורד להתפלל ברכת מעין שבע בתפילת ערבית ביו"ט.
* ארבעה אמוראים נחלקו מה המקור לכך שאין שורפים קדשים ביום טוב.
מספר צפיות: 52
דף כה עמוד א
* אין עשה דוחה את לא תעשה ועשה.
* הגמרא (עד תחילת עמוד ב) מביאה שלושה מקורות להיתר הנאה מתרומה טמאה בשעת ביעורה.
* קודש חמור מתרומה בשש חומרות (פיגול, נותר, קרבן, מעילה, כרת, אסור לאונן), ותרומה חמורה מקודש בארבע חומרות (מיתה, חומש, אין לה פדיון, אסורה לזרים).

דף כה עמוד ב
* לדעת רבי ישמעאל: לא מדליקין נר שבת בעטרן בגלל שריחו רע ויש חשש שיצא לאכול במקום חשוך.
* הדלקת נר בשבת במקום סעודתו - חובה.
* רחיצת ידים ורגלים במים חמים בערב שבת - מחלוקת אמוראים אם רשות או חובה.
* ארבעה תנאים נחלקו מי נחשב לעשיר.
* לדעת רבי שמעון בן אלעזר לא מדליקין נר שבת בצרי בגלל שריחו הטוב נודף ויש חשש שיוציא מעט צרי מהנר בשבת כדי להשתמש בו, וגם בגלל שהוא עף ונדבק בכותלי הבית ומדליקם.
מספר צפיות: 50
דף כו עמוד א
* אסור להדליק אף ביום חול בטבל טמא (כי התורה אסרה אותו בהנאה) ובנפט לבן (מפני הסכנה).
* בברייתא מובאות דעות תנאים שונות לגבי השמנים שמותר ושאסור להדליק בהם.
* לדעת רבי שמעון בן אלעזר מותר לסכך את הסוכה בכל דבר היוצא מן העץ חוץ מפשתן.

דף כו עמוד ב
* לדעת תנא דבי רבי ישמעאל: אין קבלת טומאה בשאר בגדים חוץ מצמר ופשתן.
* אביי סובר שרבי שמעון בן אלעזר סובר כמו תנא דבי רבי ישמעאל, ורבא חולק וסובר שרבי שמעון בן אלעזר סובר שבשיעור של שלושה על שלושה טפחים יש קבלת טומאה בשאר בגדים.
* הגמרא מבררת את המקור לכך שבגד צמר ופשתים בשיעור שלוש על שלוש אצבעות מיטמא בנגעים (לדעת כולם).
מספר צפיות: 43
דף כז עמוד א
* הגמרא מבררת את המקור לדעת רבי שמעון בן אלעזר לפי רבא, הסובר שיש דין קבלת טומאה בשאר בגדים כשיש בהם שלושה על שלושה טפחים.
* אביי מביא "תנא דבי רבי ישמעאל" החולק על "תנא דבי רבי ישמעאל" שבעמוד הקודם, וסובר שכל מיני בגדים (ולא רק צמר ופשתים) נטמאים משרצים.
* לפי האפשרות הראשונה בגמרא: רבא חזר בו משיטתו בעמוד הקודם וסובר שגם רבי שמעון בן אלעזר וגם תנא דבי רבי ישמעאל סוברים שבשאר טומאות (חוץ מנגעים) יש דין טומאה בשאר בגדים כשיש בהם שלושה על שלושה טפחים.

דף כז עמוד ב
* לדעת רב נחמן בר יצחק: כוונת תנא דבי רבי ישמעאל (שבדף הקודם) ללמד שרק בגדים מצמר או פשתן הם בכלל 'בגד' וחייבים בציצית.
* כסות לילה - פטורה מציצית, כסות סומא - חייבת בציצית.
* אביי סובר שרבי שמעון בן אלעזר וסומכוס סוברים שדבר המיטמא בנגעים, אף שאינו מקבל שאר טומאות, אין מסככים בו.
מספר צפיות: 48
דף כח עמוד א
* הגמרא מביאה את המקור לכך שהיוצא מן העץ אינו מיטמא טומאת אוהלים אלא פשתן.
* רבי אלעזר התלבט אם עור בהמה טמאה נטמא בטומאת אוהל.
* לדעת רב יוסף: ה"תחש" מין טהור היה, ועור בהמה טמאה אינו נטמא בטומאת אוהל.
* לדעת רבא: עור בהמה טמאה נטמא בטומאת אוהל.

דף כח עמוד ב
* שי"ן של תפילין, תפילין מרובעות, נכרכות בשערן ונתפרות בגידן, רצועות שחורות - הלכה למשה מסיני.
* תחש שהיה בימי משה - בריה בפני עצמה היה, ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה הוא, וקרן אחת היתה לו במצחו, ולפי שעה נזדמן לו למשה ועשה ממנו משכן ונגנז.
* רבי אליעזר ורבי עקיבא נחלקו אם חתיכת בגד שקיפלה מועיל הקיפול לבטלה מתורת כלי ושוב אינה מקבלת טומאה, ולעניין הדלקה אם מדליק בה ביו"ט שחל להיות בע"ש וקיפלה לפני יו"ט נחלקו אם נחשב שמדליק בשבר כלי שנשבר ביו"ט.
* המדליק נר לשבת צריך שידליק ברוב הפתילה היוצא מהנר.
מספר צפיות: 56
דף כט עמוד א
* רבא מבאר שהטעם לכך שרבי אליעזר אוסר להדליק בפתילת הבגד שקיפלה ולא הבהבה הוא בגלל שסובר שאין להדליק בפתילה שאינה מחורכת.
* רב יהודה בשם רב מביא שלושה מקרים בהם נחלקו רבי יהודה ורבי שמעון בנוגע לדין נולד, והגמרא מבארת את הצורך שבהבאת שלושה מקרים.
* עצים שנשרו מן הדקל לתנור ביום טוב - מרבה עצים מוכנין ומסיקן.

דף כט עמוד ב
* רב המנונא מבאר (מסוף העמוד הקודם) שמחלוקת רבי אליעזר ורבי עקיבא (במשנה בעמוד הקודם) היא במקרה שהדליקו בבגד הפחות משלושה טפחים ומדובר בבגד שתלאו במגוד או הניחו אחורי הדלת ויחדו לתשמיש גרוע ואח"כ קיפלו להשתמש בו כפתילה.
* לדעת ת"ק: לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת, ובגמרא מובא שאם בעל הבית חיבר את השפופרת לנר בסיד ובחרסית מותר.
* רבי ירמיה רבה ועולא נחלקו אם מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון בדין גרירת ספסל בשבת היא בספסל גדול (שלא אפשר לטלטלו אלא בגרירה) או קטן.
מספר צפיות: 62
דף ל עמוד א
* הגמרא מבארת שהמשנה (בסוף העמוד הקודם) עוסקת בחולה שיש בו סכנה ומותר לכבות את הנר בעבורו לכתחילה.
* לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות קודם שימות שכיון שמת בטל מן התורה ומן המצות ואין להקב"ה שבח בו.
* "במתים חפשי" - כיון שמת אדם נעשה חפשי מן התורה ומן המצוות.
* כשחטאו ישראל במדבר עמד משה לפני הקב"ה ואמר כמה תפלות ותחנונים לפניו ולא נענה, וכשאמר "זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך" מיד נענה.
* כשבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים דבקו שערים זה בזה, ורק כאשר ביקש בזכות דוד אביו נפתחו השערים.

דף ל עמוד ב
* הגמרא מספרת על מיתתו של דוד המלך (שהיתה בשבת).
* בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו? - מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה.
* טוב כעס שכועס הקב"ה על הצדיקים בעולם הזה משחוק שמשחק הקב"ה על הרשעים בעולם הזה.
* אין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצוה.
* כל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר - תכוינה.
* אף ספר משלי בקשו לגנוז שהיו דבריו סותרין זה את זה.
* עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת.
* לעולם יהא אדם ענוותן כהלל, ואל יהא קפדן כשמאי.
מספר צפיות: 50
דף לא עמוד א
* בברייתא מסופר על אדם שהתערב עם חברו וניסה להקניט את הלל בתמורה לארבע מאות זוז, אך לא הצליח.
* בגמרא מובאים שלושה מעשים של שלושה נכרים שבאו לשמאי וביקשו שיגייר אותם בתנאים מסויימים (אחד ביקש שיגייר אותו על מנת שילמד תורה שבכתב ולא תורה שבעל פה, אחד ביקש שיגייר אותו על מנת שילמד אותו כל התורה כולה כשהוא עומד על רגל אחת, ואחד ביקש שימנו אותו לכהן גדול) - ובמעשה הראשון שמאי גער בו והוציאו בנזיפה, ובשני המעשים האחרים שמאי דחף אותם באמת הבניין, ובאו כולם אח"כ לפני הלל והלל גייר אותם ומצא את הדרך להסתדר עם התנאים שלהם.
* מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך - זו היא התורה כולה, והשאר זהו פירושה.
* "והיה אמונת עתיך" וגו' - ריש לקיש מוצא בפסוק זה אסמכתא לששה סדרי משנה.
* בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפו"ר, צפית לישועה, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר - אך הכי חשוב זה יראת ה'.

דף לא עמוד ב
* הגמרא מביאה כמה מימרות נוספות המדגישות את חשיבות יראת שמים.
* אין לו להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד.
* מי שחטא מעט - אל ימשיך לחטוא עוד
* בגמרא מובאות שתי דעות כיצד לבאר את סברת רבי יוסי שבמשנה (כט עמוד ב), הסובר שהמכבה את הנר מפני שחס על הנר או השמן פטור, וכשחס על הפתילה חייב.
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ...
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר