סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 6
דף נא עמוד א
* הגמרא מכריעה להלכה שאם סיים אכילתו ונזכר שלא בירך לפני אכילתו - לא יחזור ויברך.
* יין מיושן יפה לבני מעים.
* אל תטול ידיך ממי שלא נטל ידיו.
* אל תעמוד לפני הנשים בשעה שחוזרות מן המת.
* הגמרא מביאה דינים שונים שנאמרו לגבי כוס של ברכה.
* כל המברך על כוס מלא - נותנים לו נחלה בלי מצרים / זוכה ונוחל 2 עולמות.

דף נא עמוד ב
* אין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש.
* אין מסיחין על כוס של ברכה (משאחזו עד שיברך).
* הגמרא מכריעה להלכה שגם האוכל ומהלך מברך בישיבה.
* פרק שמיני, המתחיל בעמוד זה, עוסק בדינים השייכים לקודם הסעודה ולאחר הסעודה, ובדיני הבדלה, ברכה אחרונה ועניית אמן.
* לדעת ב"ש: מברך על היום ואח"כ מברך על היין, ולדעת ב"ה: מברך על היין ואח"כ מברך על היום - ובברייתא ובגמרא מבואר טעמי המחלוקת.
מספר צפיות: 8
דף נב עמוד א
* לדעת ב"ש: במוצאי שבת אומר את ברכת היום ("הבדלה") בסוף, כי עדיף לדחות את הוצאת השבת ככל האפשר (ולהיפך מכך בכניסת השבת).
* המברך (ברכת הנהנין) - צריך שיטעום (מאותו דבר שבירך עליו).
* טעמו (מכוס של יין) - פגמו (מלשמש ככוס של ברכה).
* כוס של ברכה - צריך שיעור.
* התנאים נחלקו בדעת ב"ש אם ברכת המזון טעונה כוס.
* לדעת ב"ש: נוטלין לידים ואח"כ מוזגין את הכוס, ולדעת ב"ה להיפך - ובברייתא ובגמרא מבואר טעמי המחלוקת.

דף נב עמוד ב
* תכף לנטילת ידים סעודה.
* לדעת ב"ש: מקנח ידיו במפה ומניחה על השולחן, ולדעת ב"ה: מניחה על הכסת - ובברייתא מבואר טעמי המחלוקת.
* לדעת ב"ש (וכך ההלכה): מכבדין את הבית ואח"כ נוטלים לידים, ולדעת ב"ה להיפך - ובברייתא ובגמרא מבואר טעם המחלוקת.
* לדעת רבי יוחנן: פירורים שאין בהם כזית - מותר לאבדם ביד.
* נהגו העם כבית הלל לפי רבי יהודה שיש לברך על הבשמים ואח"כ על הנר.
* לדעת ב"ה הרבה מאורות יש באש, ולכן יש לברך בורא מאורי האש.
מספר צפיות: 16
דף נג עמוד א
* נר ששבת ממלאכת עבירה - מברכים עליו בהבדלה.
* נכרי שהדליק נר במוצ"ש מנר של נכרי שדלק בשבת - אין מברכים עליו בהבדלה.
* היה מהלך במוצ"ש מחוץ לעיר וראה אש - אם רוב אנשי העיר הם נכרים, אינו מברך עליו בהבדלה.
* רק אש שהודלקה כדי להאיר מברכים עליה בהבדלה.
* היו יושבים בביהמ"ד והביאו אש לפניהם - לדעת ב"ש: כל אחד מברך לעצמו (מפני ביטול ביהמ"ד), ולדעת ב"ה: אחד מברך לכולם (ברוב עם הדרת מלך).
* אין מברכים על בשמים שאין עיקר הכוונה בהבאתם להנאת הריח (ולכן אין מברכים על בשמים של בית הכסא).
* היה מהלך בשוק של עבודה זרה ונתרצה להריח הרי זה חוטא.

דף נג עמוד ב
* לדעת רב: ניתן לברך על הנר אפילו בריחוק מקום (אם יש בו אור בשיעור כזה שאם היה עומד קרוב לנר היה יכול ליהנות מאורו), ולדעת רבא: צריך המברך לעמוד בסמוך לנר ממש.
* אין מחזרים על האור כדרך שמחזרים על המצוות.
* מי שאכל ושכח ולא בירך - נחלקו ב"ש וב"ה אם יחזור למקומו ויברך, אך אם הלך ממקום אכילתו במזיד - לדברי הכל יחזור למקומו ויברך.
* ישנה מחלוקת תנאים מי גדול ממי - העונה אמן או המברך.
* נחלקו התנאים אם שמן מעכב את הברכה.
מספר צפיות: 8
דף נד עמוד א
* פרק תשיעי, המתחיל בעמוד זה, עוסק בדיני ברכות ההודאה והשבח.
* על נס של רבים - כולם חייבים להודות, על נס של יחיד - רק אותו אדם שנעשה לו נס חייב לברך.
* הברייתא מפרטת מקומות שהרואה אותם צריך להודות ולשבח על הניסים שנעשו בהם.

דף נד עמוד ב
* הגמרא מבארת את ענין הנס שנעשה במעברות נחלי ארנון, באבני אלגביש, באבן שביקש עוג לזרוק על ישראל, באבן שישב עליה משה, באשתו של לוט, בחומת יריחו שנפלה/נבלעה.
* אפילו בשעת כעסו של הקב"ה זוכר את הצדיקים.
* ארבעה צריכים להודות ולברך (ברכת הגומל, בפני עשרה אנשים) לאחר שיצאו מסכנה שהיו בה: יורדי הים, הולכי מדברות, מי שהיה חולה ונתרפא, מי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא.
* צריכים שימור מן המזיקים: חולה, חתן, כלה, יולדת, אבל, תלמידי חכמים בלילה.
* שלשה דברים מאריכים לו ימיו ושנותיו: המאריך בתפילתו (ואינו מעיין בה), המאריך על שולחנו, המאריך בבית הכסא.
מספר צפיות: 6
דף נה עמוד א
* כל זמן שביהמ"ק קיים - מזבח מכפר על ישראל, ועכשיו - שולחנו של אדם מכפר עליו.
* הברייתא מפרטת עשרה דברים שמביאים את האדם לידי תחתוניות.
* שלושה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם: מי שנותנים לו ספר תורה לקרות בו ואינו קורא, כוס של ברכה לברך ואינו מברך, והמנהיג עצמו ברבנות.
* שלושה צריכים רחמים (כדי שיבואו): מלך טוב, שנה טובה, וחלום טוב.
* שלושה דברים מכריז עליהם הקב"ה בעצמו: רעב, שובע, ופרנס טוב.
* אין מעמידים פרנס על הציבור אא"כ נמלכים בציבור תחילה.
* בצלאל על שם חכמתו נקרא.
* יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ.
* הגמרא מביאה מימרות שונות בענייני חלומות.
* כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים.

דף נה עמוד ב
* כל העמוד ממשיך לעסוק בענייני חלומות.
* הלן שבעה ימים בלא חלום נקרא רע.
* הרואה חלום ונפשו עגומה ילך ויטיבנו בפני שלשה (והגמרא מפרטת את סדר הטבת החלום).
* מי שראה חלום ולא יודע מה ראה - הגמרא מביאה נוסח תפילה שעליו לומר בזמן ברכת כהנים.
* זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם.
* כששמואל היה רואה חלום רע הוא היה אומר: "וחלומות השוא ידברו".
* כל החלומות הולכים אחר הפה (=קיום החלומות הוא כפי שנפתרו בפיו של הפותר), אם הפתרון הוא מעין החלום.
* השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה.
* 3 חלומות מתקיימין: חלום של שחרית, שחלם לו חבירו, ושנפתר בתוך חלום (ויש מוסיפים אף חלום שנשנה).
* אין מראים לו לאדם אלא מהרהורי לבו.
מספר צפיות: 8
דף נו עמוד א
* הגמרא מספרת על 13 חלומות זהים שחלמו אביי ורבא והלכו לבר הדיא שיפתור להם אותם - לאביי (שנתן לו שכר) פתר בר הדיא את החלומות לטובה, ולרבא (שלא נתן לו שכר) פתר את החלומות לרעה.
* הגמרא מספרת על 4 חלומות נוספים שרבא חלם ובר הדיא פתר לו לרעה, ועל 5 חלומות נוספים שהוא פתר לו לטובה לאחר שנתן לו שכר.
* כל החלומות הולכין אחר הפה.
* קללת חכם אפילו בחנם היא באה.
* גלות מכפרת עון.

דף נו עמוד ב
* הגמרא מביאה פתרון חלום שפתר רבי ישמעאל לבן דמא, ופתרון חלומות שפתר רבי לבר קפרא, ופתרון חלומות שפתר רבי ישמעאל לצדוקי אחד.
* הגמרא מבארת מה הרמז למי שראה בחלום את אחד המראות הבאים: באר, נהר, צפור, קדרה, קנה, קנים, שור, חמור, חתול, ענבים, סוס לבן או אדום, ישמעאל, גמל, פינחס, פיל.
* רבי יהושע בן לוי מפרט איזה פסוק (חיובי) יש להשכים ולומר (קודם שיקדמנו פסוק שלילי) מי שראה בחלום את אחד הדברים הבאים: נהר, צפור, קדרה, ענבים, הר, שופר, כלב, ארי, תגלחת, באר, קנה, שור.
מספר צפיות: 7
דף נז עמוד א
* לאורך כל העמוד הגמרא מפרטת פתרון של חלומות שונים.
* "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" וגו' - רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש.
* "כפלח הרמון רקתך" - אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון.

דף נז עמוד ב
* הגמרא ממשיכה לפרט פתרונות של חלומות שונים.
* שלשה מעין העולם הבא הן: שבת, שמש, ותשמיש נקבים.
* שלשה מרחיבין דעתו של אדם הן: דירה נאה, אשה נאה, וכלים נאים.
* אש אחד מששים לגיהנם, דבש אחד מששים למן, שבת אחד מששים לעולם הבא, שינה אחד מששים למיתה, חלום אחד מששים לנבואה.
* ששה דברים סימן יפה לחולה הן: עטוש, זיעה, שלשול, קרי, שינה, וחלום.
* הרואה מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים אומר ברוך שעקר עכו"ם מארצנו וכשם שנעקרה ממקום זה כן תעקר מכל מקומות ישראל והשב לב עובדיהם לעבדך.
מספר צפיות: 6
דף נח עמוד א
* הרואה אוכלוסי ישראל - אומר: ברוך חכם הרזים, אוכלוסי עובדי כוכבים - אומר: "בושה אמכם" וגו'.
* בן זומא ראה אוכלוסא על גב מעלה בהר הבית, אמר: ברוך חכם הרזים וברוך שברא כל אלו לשמשני.
* הרואה חכמי ישראל - אומר: ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, חכמי עובדי כוכבים - אומר: ברוך שנתן מחכמתו לבריותיו.
* לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפי' לקראת מלכי עובדי כוכבים, שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים.
* מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא.
* אפילו את הממונה על החופרים את הבורות, מהשמים ממנים אותו.

דף נח עמוד ב
* הרואה בתי ישראל בישובן - אומר: ברוך מציב גבול אלמנה, בחורבנן - אומר: ברוך דיין האמת.
* לדעת רב: אנחה שוברת חצי גופו של אדם, ולדעת רבי יוחנן: אף כל גופו של אדם.
* מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו, ועתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לישובן.
* הרואה קברי ישראל - אומר: ברוך אשר יצר אתכם בדין וכו'.
* הרואה את חבירו לאחר 30 יום - אומר: ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, לאחר 12 חודש - אומר: ברוך מחיה המתים.
* אין המת משתכח מן הלב אלא לאחר 12 חודש.
* הרואה את הבהקנים - אם כך נולד, אומר: ברוך משנה הבריות; ואם לא נולד כך, אומר: ברוך דיין האמת.
* ראה בריות טובות ואילנות טובות - אומר: ברוך שככה לו בעולמו.
* שמואל אמר שברורים לו מהלכי הכוכבים בשמים כפי שברורים לו דרכי העיר נהרדעא, חוץ מכוכב שביט.
מספר צפיות: 9
דף נט עמוד א
* בשעה שהקב"ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם, מוריד 2 דמעות לים הגדול וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו, ומחמת קול זה מזדעזעת הארץ.
* דעות נוספות: בשעה שהקב"ה מצטער הוא סופק את כפיו / אנחה מתאנח / בועט ברקיע / דוחק את רגליו תחת כסא הכבוד - וזה מה שמרעיד את הארץ.
* 4 אמוראים נחלקו כיצד נוצרים הרעמים.
* לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב.
* הרואה את הקשת בענן - מברך: ברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו.
* הרואה רקיע בטהרתה - אומר: ברוך עושה מעשה בראשית.
* לדעת רב חסדא: מיום שחרב ביהמ"ק לא נראית רקיע בטהרתה.

דף נט עמוד ב
* הרואה חמה בתקופתה (ודבר זה מתרחש אחת ל-28 שנה) לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן - אומר: ברוך עושה מעשה בראשית.
* אם לא ראה את הים הגדול 30 יום ולאחר מכן רואהו - מברך: ברוך שעשה את הים הגדול.
* על טובה שאינה טובה אלא לו - מברך: ברוך שהחיינו וקיימנו, על שלו ועל של חבירו - אומר: ברוך הטוב והמטיב.
מספר צפיות: 7
דף ס עמוד א
* אין מזכירין מעשה ניסים.
* איש מזריע תחילה יולדת נקבה, אשה מזרעת תחילה יולדת זכר. (אך אם הזריעו שניהם בבת אחת, תפילה על מין העובר מועילה עד יום ה-40 להריון).
* הפסוק "אשרי אדם מפחד תמיד" נאמר בנוגע לדברי תורה (שמא ישכחם).
* לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן.
* הגמרא מביאה ברייתות עם פירוט התפילות הבאות: בכניסתו לכרך וביציאתו, בכניסתו לבית המרחץ וביציאתו, לפני הקזת דם ולאחריה.
* תנא דבי רבי ישמעאל: "ורפא ירפא" - מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות.

דף ס עמוד ב
* בגמרא מבואר מה יאמר לפני כניסתו לבית הכסא ומה יברך לאחר שיצא.
* הגמרא מפרטת מה יאמר הנכנס לישון על מטתו.
* הגמרא מפרטת את סדר הברכות שיש לומר בכל שלב ושלב לאחר שקמים בבוקר.
* חייב אדם לקבל בשמחה את הפורענות הבאה עליו ולברך עליה ברוך דיין האמת, באותה שמחה שמברך על הטובה ברוך הטוב והמטיב. (והגמרא מביאה 4 מקורות לכך).
* לעולם יהא אדם רגיל לומר: כל מה שעושה הקב"ה - הכל לטובה.
מספר צפיות: 5
דף סא עמוד א
* לעולם יהיו דבריו של אדם מועטים לפני הקב"ה.
* אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי.
* בגדולה מתחילין מן הגדול, ובקללה מתחילין מן הקטן.
* נחלקו רב ושמואל אם אדם הראשון נברא זכר מצדו האחד ונקבה מצדו השני ואח"כ הפרידם הקב"ה, או שהקב"ה ברא את חוה מזנבו של אדם הראשון. (והגמרא מקשה שוב ושוב לדעות השונות).
* "ויביאה אל האדם" - מלמד שנעשה הקב"ה שושבין לאדם הראשון - מכאן למדה תורה דרך ארץ שיחזור גדול עם קטן בשושבינות ואל ירע לו.
* לא יהלך אדם אחורי אשה בדרך.
* המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה - אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם.
* שתי כליות יש בו באדם - אחת יועצתו לטובה ואחת יועצתו לרעה.

דף סא עמוד ב

* צדיקים יצר טוב שופטן, רשעים יצר רע שופטן, בינונים זה וזה שופטן.
* לא נברא העולם אלא לרשעים גמורים או לצדיקים גמורים.
* אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך.
* רבי עקיבא אומר: בכל נפשך - אפילו נוטל את נפשך.
* בשעה שהוציאו את ר' עקיבא להריגה זמן ק"ש היה והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים.
* בברייתות מובאות דעות שונות לאיזה כיוון אסור להתפנות (בגלל קדושת ירושלים והר הבית), והאם גם לאחר החורבן קיים האיסור.
מספר צפיות: 8
דף סב עמוד א
* אין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום, אין נפרעין מעומד אלא מיושב, אין מקנחין בימין אלא בשמאל (ובגמרא מובאים כמה טעמים לדין זה).
* כל הצנוע בבית הכסא נצול משלשה דברים מן הנחשים ומן העקרבים ומן המזיקין, ויש אומרים אף חלומותיו מיושבים עליו.
* רבי אמי ורבי אסי אמרו שקיבלו מסורת בענין בית הכסא - להיות צנוע ולשתוק שם, וקיבלו מסורת בענין יסורים - לקבלם בשתיקה ולבקש רחמים.
* אין קורין צנוע אלא למי שצנוע בבית הכסא.
* כשם שנפרעין מן המתים, כך נפרעין מן הספדנין ומן העונין אחריהן (אם מפליגים בשבחו של המת יותר מדי).
* ירגיל אדם את עצמו ליפנות שחרית וערבית, כדי שלא יצטרך לנקביו באמצע היום ויהא צריך להתרחק.

דף סב עמוד ב
* על כל משכב שכב חוץ מן הקרקע, על כל מושב שב חוץ מן הקורה.
* אמר לו דוד לשאול: מן התורה בן הריגה אתה, שהרי רודף אתה והתורה אמרה בא להרגך השכם להרגו, אלא צניעות שהיתה בך היא חסה עליך.
* כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם.
* "וכהשחית ראה ה' וינחם" - נחלקו האמוראים מה ראה ה': יעקב אבינו / אפרו של יצחק / כסף כפורים / בית המקדש.
* הנכנס לבית הכנסת על מנת שלא לעשותו קפנדריא או על מנת להתפלל - מותר לעשותו קפנדריא.
* כל הרוקק בהר הבית בזמן הזה כאילו רוקק בבת עינו.
* לדעת רבא: רקיקה בבית הכנסת מותרת.
1 2
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר