סקר
זבחים או מנחות - מה יותר קשה?
זבחים
מנחות
אותה רמת קושי
קשה להעריך


 
פורטל הדף היומי > כלי עזר ללומד > מושגים ומונחים > מושגים הלכתיים מקוון
מילון מושגים הלכתיים
סיטומתא

בנוסף לדרכי הקניין המופיעים במשנה ובגמרא - כגון משיכה, הגבהה, חזקה, שטר, כסף או קניין ד' אמות - יש דרך קנין נוספת שבאמצעותה ניתן לקנות והיא: "קניין סיטומתא". קניין זה מבוסס על דברי רבא (בבא מציעא עד ע"א): "האי סיטומתא קניא [=הסיטומתא הזו קונה]". סיטומתא בארמית היא חותמת.
מהו קניין סיטומתא? לפי רש"י, מנהג הסוחרים בזמנם היה לקנות  מסיטונאי חביות יין רבות יחד, להשאירן בביתו והקונה היה בא ונוטל מן האוצר בכל פעם חבית אחת או שתיים כדי למכור היין בחנות. המנהג היה שהקונה מחתים על החביות שקנה את חותמו, לראיה שחביות אלו הן שלו, אבל לא עשהו קניין משיכה או הגבהה בחביות. שני פירושים נוספים למונח "סיטומתא" הובאו אצל הראשונים. הרא"ש מביא בשם רבנו חיים כהן, מבעלי התוספות, כי מדובר בתקיעת כף שנהגו הסוחרים בגמר המקח "שתוקע כפו לכף חבירו ובזה נגמר המקח". פירוש נוסף מביא הריטב"א בשם רבו הרא"ה, ולפיו מדובר במסירה לידי הקונה של מפתח המחסן שבו מאוחסנת הסחורה.
בסיום סוגיית הבבלי נפסק, שבמקום שהמנהג הוא שעושים סיטומתא לצורך קניין ממש, הקנין חל. ההסבר המקובל בראשונים לדין סיטומתא הוא, שכיון שנהגו בקניין זה, יש גמירות דעת מצד המוכר והקונה לביצוע הקניין באופן זה, וכל מעשה שיש בו גמירות דעת לשם קנין מועיל כדרך קניין גמורה.
דין "סיטומתא", שמוזכר בתלמוד רק פעם אחת בלבד (בבא מציעא עד ע"א), זכה לפרשנות מרחיבה על ידי ראשונים ואחרונים ופוסקי זמננו. לדעתם, "קניין סיטומתא" פירושו כל דרך קניין הנהוגה במקום מסוים על ידי בני המקום או על ידי חברי קבוצה מסוימת, כגון הסוחרים. זאת ועוד, דין סיטומתא מבסס את תוקפם ההלכתי של כל המנהגים בתחום הממוני, גם אם מקורם במנהגי הגויים או בחוקיהם. הפוסקים ביססו על קניין סיטומתא את תוקפן ההלכתי-משפטי של פרקטיקות מודרניות שונות בתחום הקניין והחיוב, ובהן: רישום מקרקעין בלשכת רישום המקרקעין ("טאבו"), חתימה על חוזה כדרך ליצירת התחייבות חוזית,  שתיית "לחיים" כדרך לסגירת עסקה, אמירת "מזל וברכה" בעסקאות יהלומים, תקיעת כף, רכישה בכרטיס אשראי וכן רכישה באמצעות רשת האינטרנט. הפוסקים הראשונים והאחרונים נחלקו בשאלה, האם ועד כמה בכוחו של דין סיטומתא לתת תוקף לדרכי קניין שנעשו בנסיבות בעייתיות מבחינה הלכתית, כגון: קניין בדבר שלא בא לעולם, בדבר שאין בו ממש ("קניין דברים") ובאמצעות דיבור. לדעה שהקניין הנהוג ("סיטומתא") מועיל במקרים אלו, הטעם הוא שמחמת המנהג יש לצדדים גמירות דעת לקניין.

להרחבה:
רון ש' קליינמן, דרכי קניין ומנהגי מסחר במשפט העברי: משפט, ריאליה והיסטוריה, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, תשע"ג-2013; הנ"ל, " 'האי סיטומתא קניא' (ב"מ עד, ע"א): פרשנות מימרת רבא לאור הריאליה התלמודית", סידרא יח (תשס"ג), עמ' 118-103; הנ"ל, "'קניין סִיטוּמְתָא': מנהגי הסוחרים בדרכי הקניין במשפט העברי - הבסיס העיוני ויישומים במשפט האזרחי המודרני", מחקרי משפט כד (2008), עמ' 298-243; הנ"ל, "כרטיס אשראי ומסחר אלקטרוני אינם יוצרים 'קנין'", תחומין, כט (תשס"ט), 31-21; הנ"ל, "יסודות הקניין – גמירות הדעת ומעשה הקניין", משפטי ארץ ג: קניין ומסחר (תש"ע), 108-91; הנ"ל, "תוקפם ההלכתי של חוזה בכתב, זיכרון דברים וסעיף פיצויים מוסכמים", משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם (תשע"ו), 133-117; הנ"ל, "יחס הדיינים לחוק ולפסיקה האזרחיים ובפרט לבנייה בלתי חוקית", תחומין לו (תשע"ו), עמ' 358-346; הנ"ל, "תוקפם ההלכתי של חוזה בכתב, זיכרון דברים וסעיף פיצויים מוסכמים", משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם (תשע"ו), 133-117; Ron S. Kleinman, “Early Interpretations of the Bible and Talmud as a Reflection of Medieval Legal Realia”, Jewish Law Annual 16 (2006), pp. 25-50.

(כתב: הרב פרופ' רון ש' קליינמן)

עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר