בתחילת ע"ב הגמרא אומרת שמשנתינו היא כרבי שמעון שאומר שמותר להשתטף בחמין לכתחילה. בהמשך העמוד כתוב שרבי שמעון אומר שמותר להחזיר את האלונטית הביתה. וקשה, שהרי במשנה (שהעמדנו כר"ש) כתוב שלאדם יחיד אסור להחזיר את האלונטית! אפשר לומר שהחלק הראשון של המשפט, "הרוחץ במי מערה ובמי טבריא" הוא כר"ש, והמשך המשפט הוא לא כמוהו. זה אפשרי אבל נשמע לי דחוק מכמה סיבות:
א. הגמרא אומרת "מני? ר"ש היא" משמע שהוא אמר את המשנה ולא שהיא לשיטתו בחלקה.
ב. אולי זו בעיה אישית שלי, אבל קשה לי לחלק את אותו המשפט לשתי דעות חולקות.
ג. אפילו כך, למה הגמרא לא מתייחסת כלל לשאלה הזו?
אם יש למישהו תשובה פחות דחוקה, אשמח...