ר' מאיר ור' יהודה הלכה כרבי יהודה.- כך אומרת הגמרא בדף מו. והנה בשו"ת הרשב"א- הוא פוסק שישנו יוצא מן הכלל אחד: לגבי משומד האם מטמא באוהל. מעבר לעניין ההלכתי יש כאן גם צוהר ליחס לישקאל שחטא בחטא חמור עד מאוד ויחד עם זאת עדיין הוא בכלל "בנים"
שו"ת הרשב"א חלק א סימן רמב
ולענין משומד /מומר לע"ז/ אם מטמא באהל כישראל או לא. 
 כבר שאלוני על זה מחכמי הארץ ואמרתי שמטמא ואסור לכהן ליכנס במקום שהוא קבור שם. ואע"פ שמותר להלוותו בריבית כדאיתא בפרק קמא דעבודה זרה בגמרא דבני מערבא בכותאי דקסרין. דריבית והחזרת אבידה באחוה תליינהו רחמנא ולפנים משורת הדין כדי להתחסד עם האחים. והאי לאו אחינו הוא ולא ראוי לעשות עמו חסד ואדרבה מורידין אותו. אבל טומאה באדם תלייה רחמנא דכתיב אדם כי ימות באהל. והאי אדם הוא עדיין ולא בהמה וקדושיו קדושין וגיטו גט. ולא עוד אלא שהוא בכלל בנים כדברי רבי מאיר בשלהי פרק קמא דקדושין. דתניא בנים אתם לה' אלהיכם. בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויין בנים שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם. בזמן שאין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרויין בנים. דברי ר' יהודה. רבי מאיר אומר בין כך ובין כך אתם קרויין בנים שנאמר בנים סכלים המה וכו'. עד וכי תימא כי פלחי לעבודה זרה לא מקרי בנים ואומר בנים משחיתים. וכי תימא בנים משחיתים הוא דמקרו בני מעליי לא מקרו. ת"ל והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי. ואף על גב דרבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה הכא רבי מאיר קראי קא דייקי. ועוד דרבי יהודה נמי מכלל בנים הוא דמפיק להו. מכלל אדם לא מפיק דלהוו כבהמה דהא קדושיו קדושין וגיטו גט.