*סיום דף ליומו*

במחזור הקודם של הדף היומי, התחלתי יחד עם כולם. החזקתי מעמד כמה מסכתות, ובהדרגה הלימוד נהפך ל"מרדף היומי".

מכיוון שעסקתי בלימודים תורניים רבים נוספים, בשלב מסוים הזנחתי את הלימוד והפסקתי.

כשהתחיל המחזור החדש, התלבטתי מאוד אם להצטרף. מחד, כיום אני "בעל בית". בהחלט חסר לי לימוד קבוע. היו הרבה לימודים מהצד שמאוד נהניתי מהם: תנ"ך, אמונה, פרשת שבוע.

רבים ניסו לעורר ללימוד הדף, ושני דברים נגעו בי במיוחד:

א. הגמרא היא הספר של עם ישראל. יש הרבה ספרים בארון הספרים היהודי, אבל הכול מתחיל וסובב וחוזר לגמרא. שם יש הכול. אגדה, הלכה, אורח חיים, סיפורים, דיונים. והעיקר שזה בית מדרש שוקק - והלומד חלק ממנו. המבנה של הגמרא נראה בלאגן, אך זה הקטע. יש פסוק, ממנו שומעים את דברי התנאים, האמוראים, הראשונים, האחרונים, ואפילו השוליים הרחבים בצד הדף שנועדו להוסיף את ההערות שלי, הלומד, בגיליון. והכל חי - כולל הסברה שדחו, כולל המעשה שנזכרו אגב הלימוד, אפילו כולל לפעמים את הבדיחות וההתבטאויות...

ב. ידידיה מאיר כתב שאפילו מי שילמד רק ברכות, רק כמה דפים - אבל הוא זוכה להיות חלק מזה. מהלימוד עם כל עם ישראל.

כבוגר ישיבה חסר לי מאוד בית מדרש. מקום שאפשר לשאול, לדון, להתלהב, לשתף, להרחיב ולהעמיק. וב"ה מצאתי קבוצת וואטסאפ, וגם את המקום הזה.

החלטתי לקבל על עצמי ללמוד "כל יום ליומו". כלומר: כשאני מצליח ללמוד את הדף - מה טוב. ואם לא - אני לא מתעכב להשלים, אלא מצטרף עם כולם.

ב"ה סיימתי מסכת ברכות. התחלנו מסכת שבת. ואז התחילה הקורונה. מהר מאוד הבנתי שזה פשוט לא ריאלי, עם הילדים בבית 24 /7, בלילה מתכנן איך ללמד מרחוק (אני מורה ללשון), ברצף שיעורי זום וחוסר ידיעה מה יהיה מחר - והפסקתי. וככה זה, מנהגו של עולם, דברים שמפסיקים - מפסיקים. כנראה שלא הייתי היחיד, כי קבוצת הוואטסאפ התחילה לשקוט... העלו רק צילום הדף כל יום וקישור לשיעור.

ואז, מנהל הקבוצה פנה אלי בפרטי, וביקש. הוא אמר שרוצים לתת קישורים לקבוצה, אבל בשביל זה צריך להראות שהיא פעילה.

נזכרתי בהחלטה שלי בתחילת הלימוד על "דף ליומו", והחלטתי לחזור, החל מדף קכ"ב.

אמנם, מסלול ה"דף היומי" יחגוג סיום מסכת שבת, ואני לא סיימתי אפילו את חצייה.

אבל אני חוגג את זה שאני איתם. מחזיק ב"דף". כרגע לא מנסה לסיים ש"ס. רק "כל דף ליומו".

ממליץ לכל מי שבתקופה האחרונה נשר, לקפוץ על העגלה ולחזור ללימוד עם כולם, בעירוב אחד עם הכלל, במסכת עירובין.