"מנין לערוגה שהיא ששה על ששה טפחים שזורעין בתוכה חמשה זרעונין"

מנין לערוגה – "לחייו כערוגת הבשם. אלו הלוחות" (מדרש שה"ש זוטא. ותוס' כאן)
שהיא ששה על ששה טפחים – "והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה" (ב"ב יד.)
שזורעין בתוכה – "אשריכם זורעי על כל מים, אלו עוסקי תורה שנמשלה למים" (תנחומא בראשית א)
חמשה זרעונין – רמז לחמשה חומשי תורה (ע"ע חת"ס כאן).