שיטת אביי שיצירת החלב בדדי הזכר היא גריעות כיון שצריך שישתנו עליו סדרי בראשית
וצ"ב דבילקוט שמעוני (אסתר תתרנ"ג) מצינו שמרדכי הניק פעם את אסתר עיי"ש.
ואיך אפשר לומר אליבא דאביי שמרדכי היה גרוע?

הרא"מ הורוויץ (ילקוט ביאורים בסוף ש"ס ווילנא) ביאר שכאן נאמר שנפתחו לו דדין כדדי אשה ולכן זה גריעות משא"כ שם שלא נאמר שנשתנו דדיו אלא שנמצא בהם חלב וזה לא גריעות וצ"ב החילוק.
וחשבתי לבאר דהנה זכר שדדיו כשל אשה הוי מום וכהן נפסל בכך לעבודה
על כן אדם שנצרך לעשות בו מום כאשר הנס הוא למען בנו, אך הוא נפגם על הדרך, הרי זה מורה על גריעות
אך אצל מרדכי נעשה נס נוסף שהחלב עבר בדדיו בלי שנשתנו, והנס היה על מנת שלא יפול בו מום, והנס הזה היה בשבילו כי הרי אסתר יכלה לאכול גם עם דדיו היו נהיים כשל אשה, על כן אין זה מורה על גריעות