א) דף ה:

רש״י ד״ה דרך סטיו - מקום איצטבאות שיושבים סוחרים ושם כרמלית עליה דלאו להילוכה הוא כרה"ר.

ובדף ז. כתב רש״י בד״ה בין העמודים - שהיו עמודים ברחבה ותולין בהם התגרים פרגמטיא וגם איצטבאות היו לפניהם לישב שם התגרים

צ"ע בשינוי הלשון בין סוחר לתגר.


ב) דף יא.

החזן רואה כו'

עיין רש"י.

לכאורה צע"ק שלא יודע היכן קוראים. ואולי מיירי בחזן עם הארץ.


ג) דף י:

הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו מאי עביד כו׳

צ"ע מדוע אמו דוקא. ועיין רש"י ביצה שכתב אביו ואמו.


ד) דף יג:

רש"י מביא מספר הערוך.

האם מצינו בעוד מקומות שהביא רש"י מספר הערוך.


ה) דף טו.

הלל ושמעון גמליאל ושמעון כו׳

רש״י ד״ה ושמעון - והוא היה אביו של ר״ג דצעריה לרבי יהושע כו׳ ושעשה מחלוקת כו'

צ"ע מדוע נקט רש"י דוגמאות אלו להראות איזה ר"ג היה.


ו) דף טו:

רש"י ד"ה על ספיקו של עפר ארץ העמים - דכל עפר ארץ העמים מספקא לן בקבר של מת.
ובד"ה ועל ספיקו של בגדי עם הארץ - דכולהו מספקא לן שמא ישבה עליהם אשתו נדה כדתנן (חגיגה דף יח:) בגדי ע"ה מדרס לפרושים.

ובד"ה ועל ספק כלים הנמצאים - דלא ידעינן אם טמאים הן.

ובד"ה ספק רוקין - כל רוקין מספקא לן דדילמא דזב נינהו.


צ"ע קצת מדוע שינה רש"י בפירושו בד"ה ועל ספק כלים כו' דהול"ל דכל הכלים מספקא לן שמא טמאים הן.